אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
נשים רבות סובלות מדי חודש מתסמינים שונים המופיעים לפני הווסת (מחזור), אשר עשויים להתבטא החל מאי-נוחות קלה ועד להפרעה קשה בתפקוד. אז מה זה בעצם תסמונת קדם וסתית, כמה היא נפוצה, ואיך ניתן להקל על התסמינים שלה?
לאורך תקופת הפוריות, למעט בזמן היריון או מצבים שונים אחרים, קיימים שינויים הורמונליים קבועים בגופה של כל אישה, המתבטאים בין היתר בדימום הווסתי הקבוע. במקור, המילה 'מחזור' מתארת את כלל השינויים הללו ולא רק את תקופת הדימום, אך בפועל הדימום הווסתי מכונה לרוב פשוט מחזור.
השינויים ההורמונליים הללו מובילים לדפוס קבוע במערכת הרבייה הנשית, הכוללים עיבוי של רירית הרחם ושחרור של ביצית מהשחלות (ביוץ). לאחר הביוץ, במידה ולא מתרחשת הפריה (קליטה להריון), רירית הרחם העבה נושרת, וניתן לראות דימום – כלומר וסת.
דפוס זה חוזר על עצמו כל חודש לערך, בתזמון מעט שונה מאישה לאישה (במרווחים של כל 24 יום ועד ל- 38 יום בממוצע), כאשר ניתן לצפות להופעת מחזור אחרי שבועיים ממועד הביוץ.
במקביל לתהליך המורכב הזה, אותו נשים עוברות בממוצע כ- 450 פעמים לאורך חייהן, לא פעם ניתן לראות תסמינים שונים, גופניים ורגשיים, הקשורים לשינויים ההורמונליים הללו – הפרעות במצב הרוח, נפיחות בטנית, ועוד.
הפרעה קדם וסתית, המכונה גם PMS (Premenstrual syndrome), היא שם כולל לקבוצת תסמינים המופיעים באופן קבוע זמן קצר לפני הווסת. התסמינים מופיעים לרוב כארבעה ימים לפני תחילת הווסת, ונמשכים עד ליומיים-שלושה הראשונים של הדימום החודשי – ונעלמים עד לחודש הבא. בממוצע, התסמינים נמשכים בסך הכל כשישה ימים בחודש.
מכיוון שהתסמינים משתנים מאישה לאישה, קשה להעריך באופן מדויק כמה נשים סובלות מהפרעה קדם וסתית. נשים רבות מאוד סובלות מתסמין אחד או מספר תסמינים בודדים, לדוגמה כאבים לפני מחזור, אך לרוב הם אינם בעוצמה הגורמת לקושי ממשי או לפגיעה בתפקוד היומיומי.
ההערכה כיום היא שכ- 3-8% מהנשים סובלות מהפרעה קדם וסתית משמעותית, וכי כ-2% מהנשים סובלות מהפרעה חמורה, המכונה הפרעה דיספורית קדם וסתית - Premenstrual dysphoric disorder (PMDD).
כאשר מדובר בהפרעה משמעותית או חמורה, המשמעות היא שהאישה חווה מגבלה קבועה בתחומים שונים של חייה כתוצאה מכך – זה עשוי להתבטא בפגיעה בעבודה, קשיים חברתיים, וכדומה.
תסמונת קדם וסתית כוללת לרוב תסמינים רגשיים וגופניים, כאשר התסמינים עשויים להתבטא מעט אחרת בין אישה לאישה – הן מבחינת התסמינים הספציפיים והן מבחינת עוצמתם.
התסמין הרגשי הכי שכיח של PMS הוא תנודתיות במצב הרוח – כלומר שינוי פתאומי במצב הרגשי. עוד תסמינים רגשיים נפוצים הם תחושות של עצב, חוסר סבלנות, ועוד. נשים רבות מתארות גם קשיי ריכוז, עייפות והפרעות בשינה, ושינויים בתיאבון.
במצבים חמורים, כדוגמה בנשים הסובלות מ- PMDD, הביטויים הרגשיים עשויים להיות כה משמעותיים עד שהן סובלות באופן קבוע מתסמיני דיכאון קשים – החוזרים כל חודש, כל פעם מחדש.
כאבי מחזור, המתבטאים לרוב בצורה של כאב בטן, או סימני מחזור שונים כגון תחושת כבדות ושינויים בעור הפנים, מוכרים ככל הנראה ל(כמעט) כל הנשים, אך לרוב הם יחסית קלים ולכן אינם מוגדרים כ- PMS.
התסמינים הנפוצים של התסמונת כוללים נפיחות בטנית, רגישות בשדיים, כאבי ראש, וגלי חום. נשים רבות מתארות גם נפיחות ברגלים בתקופה זו, שהיא למעשה הצטברות של נוזלים היוצרים בצקות ברגליים.
בנוסף לכך, ישנם מצבים מסוימים אשר נוטים להחמיר כחלק מ- PMS, גם אם הם לא מופיעים רק בתזמון זה. כך לדוגמה, נשים הסובלות ממיגרנות עשויות לסבול מהופעה של כאבי ראש במחזור, ונשים הסובלות מתסמונת המעי הרגיז (IBS) מתארות לא פעם החמרה, המתאפיינת עם עצירות ו/או שלשולים במחזור.
הגורם ל- PMS נובע, ככל הנראה, משינויים ההורמונליים בגוף האישה בתקופה שבין הביוץ ועד לדימום החודשי. השינויים הללו משפיעים גם על המוח ועל העצבים המפוזרים בגוף (לדוגמה, במערכת העיכול).
עם זאת, ככל הנראה לא מדובר בסיבה היחידה לכך, שכן מחקרים שנערכו על נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית לא הראו כי יש להן רמות הורמונים גבוהות מהרגיל.
לכן, אחת הסברות הקיימות היום היא שנשים הסובלות מ- PMS ככל הנראה מגיבות באופן שונה להורמונים הללו, גם אם כמויות ההורמונים דומות לאלו של נשים שאינן סובלות מהתסמונת.
קיימות הפרעות שונות אשר עשויות להתבטא עם תסמינים דומים לאלו המתוארים בנשים הסובלות מ- PMS. מכיוון שהטיפול בכל מצב עשוי להשתנות, במידה וחלק (או כל) התופעות שציינו מוכרות לך, מומלץ להגיע לרופא/ת המשפחה ו/או רופא/ת הנשים, כך שתוכלי לקבל את האבחנה והטיפול המתאימים.
כך לדוגמה, נשים הסובלות מאנדומטריוזיס עשויות לחוות בין היתר כאבי מחזור קשים מאוד והפרעות במערכת העיכול, כגון בחילות לפני מחזור, הקאות, שלשולים, וכדומה. לעיתים תסמינים אלו מיוחסים בטעות לתסמונת קדם-וסתית בשל התזמון סביב המחזור. חשוב להבדיל בין המצבים הללו, שכן אנדומטריוזיס הוא מצב אשר עלול להחמיר עם הזמן, ולגרום לכאבים קשים מאוד, ואף לפגיעה בפוריות.
עוד חשוב להבדיל בין תסמינים רגשיים הנובעים מ- PMS לבין הפרעות רגשיות אחרות, כגון דיכאון או הפרעה דו-קוטבית. לעומת תסמונת קדם וסתית, המתאפיינת בכך שהתסמינים חולפים לאחר הווסת (ויחזרו רק סביב הווסת הבאה), מצבים אלו יהיה קבועים, ללא תלות במחזור החודשי.
מכיוון שהטיפול במצבים הללו עשוי להיות שונה, מומלץ לבצע הערכה רפואית מסודרת לצורך אבחנה מדויקת.
ניתן להקל על התסמינים של PMS באמצעים שונים, כאשר הבחירה בכל אפשרות טיפול צריכה לקחת בחשבון מספר גורמים המשתנים בין אישה לאישה – בין היתר חומרת התסמינים, סוגי התסמינים, ועוד.
הרופא/ה המטפל/ת מתחשב/ת בנתונים הללו, ובעוד גורמים נוספים, בעת ההמלצה על הטיפול המתאים לכל מטופלת. כמו כן, ובדומה למצבים אחרים, לעיתים יש צורך לשלב מספר טיפולים עד להגעה למצב המיטבי.
ישנן מספר תרופות אשר יכולות להקל באופן משמעותי על נשים הסובלות מ- PMS. התרופות הללו עשויות להתבסס על טיפול הורמונלי, לדוגמה באמצעות גלולות למניעת הריון או טיפולים הורמונליים אחרים.
עוד טיפול תרופתי נפוץ מתבסס על טיפול עם נוגדי דכאון (ממשפחת ה- SSRI). טיפולים אלו הוכחו מחקרית כמסייעים משמעותית בהפחתת התסמינים הקשורים ל- PMS ול- PMDD (הצורה החמורה יותר של תסמונת קדם וסתית).
ישנם כלים נוספים אשר עשויים להקל על תסמיני PMS, אשר לרוב יהיו מומלצים יותר כטיפול הראשוני – לפני התחלה של טיפולים תרופתיים.
נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית מציינות כי בין היתר, עיסוק קבוע בפעילות גופנית מסייע בהפחתה של תחושות העצבות והחרדה מהן סובלות
מכיוון שיתכן ו- PMS עשויה להחמיר בעקבות מתחים וקשיים רגשיים, טיפולים המסייעים בהפחתת לחצים עשויים לעזור גם כן – לדוגמה מדיטציה, עיסויים, וכדומה.
טיפול צמחי המבוסס על שיח-אברהם (Vitex agnus castus) עשוי לעזור גם כן לנשים הסובלות מ- PMS.
עם זאת, חשוב לציין כי ככל הנראה, טיפול זה פחות מתאים לנשים הסובלות מהצורה הקשה יותר של התסמונת (PMDD).
המחזור החודשי הוא תהליך טבעי, אשר כרוך לעיתים באי-נעימות מסוימת. עם זאת, במידה ואת חשה קושי משמעותי בתפקוד היומיומי סביב המחזור, מעבר לאי-נוחות, אנחנו ממליצים שתפני אל רופא/ת המשפחה ו/או רופא/ת הנשים במטרה להתייעץ בנוגע לכך. אבחון מסודר וטיפול מתאים עשויים להקל עלייך, ולאפשר לך חיים נינוחים ובריאים יותר.
