תסמיני גיל המעבר אצל נשים – הנה כל מה שכדאי שתכירי בתהליך המנופאוזה

תקופת המנופאוזה, הנגרמת בעקבות ירידה בייצור ההורמונים בגוף האישה, היא תקופה של שינויים גופניים – בין היתר גלי החום המוכרים. אז אמנם זוהי לא מחלה אלא תהליך טבעי, אך כדאי לדעת כי במידה והתסמינים מפריעים לאיכות החיים, ניתן לטפל בכך

קבוצת נשים בגיל המעבר שותות קפה וצוחקות יחד

גיל המעבר, המכונה מנופאוזה, הוא שלב טבעי בחייה של כל אישה. זהו השלב בו הווסתות (מחזור) מסתיימות, הביוץ נפסק, והאישה אינה יכולה יותר להיכנס להריון וללדת – משמע היא אינה בגיל הפוריות יותר.
להבדיל מגברים אשר עשויים להמשיך ולייצר תאי זרע עד לגילאים מבוגרים, נשים נולדות עם כמות מסוימת של ביציות, אשר הולכת ויורדת עם השנים. כאשר מתמעטות הביציות בשחלות ישנה ירידה בכמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגופה של האישה.
יש לציין כי מדובר בתהליך שאינו קורה בבת אחת, ועשוי להימשך מספר שנים. המנופאוזה מתחילה לרוב בין הגילאים 45-55, כאשר הגיל הממוצע עומד על 51.

מהם הגורמים למנופאוזה?

  1. תהליך טבעי: זהו המצב אצל מרבית הנשים – גיל המעבר הוא שלב טבעי (במידה ומתרחש בגיל המתאים), הנובע מירידה בכמות ההורמונים האחראים על המחזור החודשי, ובכך מוביל לסיום תקופת הפוריות.
  2. כריתת שחלות: נשים אשר עוברות כריתה של השחלות, מסיבות שונות, חוות הפסקה של הווסתות ותסמיני מנופאוזה, לדוגמה גלי חום.
  3. טיפול לסרטן: נשים שעברו טיפולים למחלת הסרטן, כגון כימותרפיה והקרנות, עשויות לחוות פגיעה בפוריות ואף מנופאוזה. לכן, נשים שאובחנו עם מחלת הסרטן במהלך גילי הפוריות יקבלו לרוב המלצה לעבור טיפולים לשימור הפוריות.
  4. מנופאוזה מוקדמת: ישנן נשים אשר נכנסות למנופאוזה בגיל צעיר יחסית, וזאת בשל הפרעה בתהליכים ההורמונליים, מה שמכונה אי-ספיקה שחלתית מוקדמת ואי-ספיקה שחלתית ראשונית.


ישנם גורמים שונים לכך, בין היתר נטייה גנטית. במידה והמצב מאותר בשלב מוקדם, כאשר האישה עדיין פורייה, לרוב ההמלצה תהיה לעבור תהליך של שימור פוריות

תקופת הפרי-מנופאוזה

תסמיני גיל המעבר מתחילים לרוב כמה שנים לפני המנופאוזה, בתקופה המכונה פרי-מנופאוזה (ולא פרה-מנופאוזה, שזוהי טעות נפוצה), ומקורם בשינויים ההורמונליים. הביטוי לכך בעיקר ניכר בווסתות, לדוגמה:

  • וסתות בתדירות גבוהה או נמוכה יותר מהרגיל
  • דימום וסתי (מחזור) קצר יותר מזה שהיה קודם לכן
  • 'דילוג' על וסתות

בנוסף, לעיתים נשים חשות בתקופה זו התחלה של תסמיני מנופאוזה, לדוגמה גלי חום. יש לציין כי במהלך התקופה מומלץ להשתמש באמצעי מניעה במידה ואינך מעוניינת להיכנס להריון, שכן תקופת הפוריות עדיין לא תמה.
אגב, זהו המקום לציין כי בכל מקרה של שינויים בווסתות – תדירות גבוהה או נמוכה יותר, דימום קל יותר או כבד יותר, וכדומה – מומלץ להגיע לבדיקה אצל רופא/ת הנשים. ישנן סיבות שונות אשר עשויות להוביל לשינויים אלו, כך שכדאי לפנות לייעוץ על מנת לקבל אבחנה וטיפול מתאימים.

מהם תסמיני גיל המעבר?

כאשר השחלות מפסיקות לעבוד ורמות האסטרוגן יורדות ניתן לראות תסמינים אופייניים. חשוב לציין כי התסמינים משתנים בין אישה לאישה – נשים מסוימות יחוו תסמינים קלים (או כלל לא), ונשים אחרות עשויות לחוש פגיעה ממשית באיכות חייהן בעקבות התסמינים.
תסמינים נפוצים של גיל המעבר כוללים:

  1. גלי חום: התסמין הנפוץ ביותר. לרוב מתחילים כתחושת חום פתאומית בחזה ובפנים, המתפשטת לשאר הגוף. גל החום נמשך מספר דקות, ובמהלכו חלק מהנשים עשויות להזיע, ולחוש דפיקות לב ואף חרדה.
    לעיתים גלי החום מתחילים עוד לפני הווסת האחרונה, ועשויים להופיע מספר פעמים ביום. תקופת גלי החום נמשכת, בממוצע, כארבע שנים.
  2. הזעות לילה: כאשר גלי החום מופיעים בלילה הם מכונים הזעות לילה. לא פעם התופעה מפריעה לשינה.
    יש לציין כי מצבים שונים עשויים להוביל להזעות לילה, כך שבמידה ואת סובלת מכך, מומלץ להתייעץ עם רופא/ת המשפחה ו/או רופא/ת הנשים ולוודא שאכן הגורם להזעות הלילה הוא גיל המעבר.
  3. קשיי שינה: לעיתים נשים עשויות לחוות קשיי שינה במהלך המנופאוזה, גם ללא קשר להזעות לילה. ההפרעות עשויות להתבטא בקושי להירדם, התעוררויות מרובות, ועוד. כדאי לדעת שישנם טיפולים שונים לקשיי שינה, ולכן מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת על הנושא
  4. יובש בנרתיק: ירידת רמות האסטרוגן משפיעות גם על רקמת הנרתיק, מה שעשוי להוביל ליובש, גירוד, וכאב בזמן יחסי מין. ניתן להשתמש בחומר סיכוך המיועד לשימוש באזור, וניתן גם לטפל באמצעות אסטרוגן וגינלי, כטיפול מקומי באזור הנרתיק
  5. שינויים בחשק המיני: נשים רבות עשויות לחוש ירידה בחשק המיני, אשר יכולה לנבוע מסיבות שונות – השינויים ההורמונליים, מצבים רפואיים ותרופות, ואף מצבי דיכאון וחרדה. ירידה בחשק המיני עשויה להוביל לתחושת תסכול ולפגוע באיכות החיים.
    אם את מזדהה עם התחושות הללו, כדאי ומומלץ לשתף את הרופא/ה המטפל/ת שלך בנושא, ולהתייעץ בנוגע לאפשרויות הטיפוליות המתאימות לך. יחסי מין הם חלק טבעי בחיינו, ויש מקום להתייחס גם לקשיים הללו
  6. דיכאון: נשים רבות סובלות משינויים במצב הרוח בתקופת גיל המעבר, מה שעשוי להתבטא בעצבות ו/או עצבנות, קשיי ריכוז וזיכרון, חוסר עניין בפעילויות שונות, קשיי שינה (שינה מרובה ו/או קשיי הרדמות), שינויים בחשק המיני, ועוד.

אם את חשה בתסמינים דומים, חשוב לפנות לקבלת טיפול – אצל רופא/ת המשפחה, ו/או אצל גורם מתחום בריאות הנפש – פסיכולוג/ית ו/או פסיכיאטר/ית
בנוסף, השינויים ההורמונליים עשויים להשפיע גם על מערכות אחרות של הגוף. מנופאוזה עשויה להוביל לאוסטאופורוזיס (דלדול עצם), מצב שכיח יחסית המגדיל סיכון לשברים בעצמות. כמו כן, בתקופה זו עשוי לעלות הסיכון למחלות לב וכלי דם, מצבים שאינם שכיחים בקרב נשים בגילאי הפוריות.
בשל כך חשוב להגיע למעקבים סדירים אצל רופא/ת המשפחה, אשר ימליצו לך על הבדיקות המתאימות במטרה לאתר מחלות שונות שנפוצות יותר לאחר גיל הפוריות.

אישה מבוגרת בחוץ עם כובע

הטיפול בתסמיני מנופאוזה

המנופאוזה כשלעצמה אינה דורשת טיפול רפואי, אך ניתן להקל על התסמינים באמצעות טיפולים שונים:

  • טיפול הורמונלי מבוסס אסטרוגן (ולרוב בתוספת פרוגסטרון) הוא הטיפול היעיל ביותר למרבית התסמינים. נשים רבות נרתעות מטיפול זה מחשש לתופעות לוואי, אך כדאי לדעת שהטיפול בטוח, וישנם רק מספר מצבים ספציפיים בהם לא מומלץ להשתמש בטיפול זה.
    את מוזמנת להתייעץ עם רופא/ת הנשים שלך בנוגע לטיפול המתאים לך ביותר
  • טיפול הורמונלי מקומי (אסטרוגן וגינאלי): מתאים במיוחד לנשים אשר סובלות בעיקר מתסמינים של יובש בנרתיק, אך ללא גלי חום. זהו טיפול הניתן באופן מקומי בנרתיק ומשחרר כמות קטנה של אסטרוגן
  • נוגדי דכאון (SSRI): תרופות נוגדי דיכאון מסוימות יכולות להפחית את גלי החום, ומתאימות לנשים אשר אינן מעוניינות בטיפול הורמונלי. כמובן, במידה ויש גם הפרעה במצב הרוח, נוגדי הדיכאון עשויים לסייע גם בנושא זה
  • טיפולים משלימים: ישנן נשים אשר חשות כי תרגול נשימות, יוגה, מדיטציה, עיסויים, ועוד טיפולים להפחתת הסטרס (לחץ), מסייעים להן בהתמודדות עם תסמיני גיל המעבר. את מוזמנת לפנות ללאומית טבעית לקבלת מידע נוסף על טיפולים מתאימים.
  • טיפולים נוספים: כפי שהזכרנו מעלה, תקופת המנופאוזה מלווה בשינויים כלל-גופניים, לדוגמה סיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס. במידה והומלץ לך על טיפול במצבים אלו, לדוגמה נטילת ויטמין D ו/או סידן בשל אוסטאופורוזיס, חשוב להתמיד בטיפול.

התאמת אורח החיים לשינויי הגוף

ישנם שינויים והרגלים קטנים אשר ניתן לאמץ במטרה לשפר את אורח החיים ולצמצם את הסיכון למחלות שונות בעתיד, כך שתמשיכי לחוש בריאה וחזקה.

  • להקלה על גלי החום, נסי להתלבש באופן המאפשר לך לפשוט שכבות בעת הצורך. כמובן, זכרי להקפיד על שתיה מרובה של מים
  • מלבד טיפול הורמונלי (מקומי או כלל-גופי), שימוש בחומרי סיכה ייעודיים יכול להקל על תסמיני היובש בנרתיק
  • הקפידי על פעילות גופנית באופן קבוע – ככלי להפחתת סטרס, חיזוק השרירים (מסת השריר נוטה להצטמצם עם הגיל), שמירה על בריאות הלב וכלי הדם, ואף לבריאות העצמות – פעילות גופנית קבועה משפיעה לטובה על העצמות, נושא חשוב אצל נשים בגיל המעבר ולאחר מכן
  • בצעי תרגילים לשרירי רצפת האגן, לדוגמה תרגילי קיגל ואימוני פילאטיס. תרגילים אלו חשובים לצורך הפחתת הסיכון לצניחת איברי האגן
  • תזונה בריאה ועשירה בקטניות, דגנים מלאים, ירקות, ופירות, חשובה לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם, צמצום הסיכון לסוכרת, שמירה על פעילות מעיים תקינה, וכן לצורך תחושת החיוניות של הגוף.
  • המנעי מעישון, אשר מהווה גורם סיכון למחלות לב, שבץ, סרטן, ועוד. כיום ישנם טיפולים שונים אשר מסייעים בגמילה מעישון. את מוזמנת לפנות לרופא/ת המשפחה שלך במטרה להתייעץ בנוגע להפסקת עישון
  • אל תשכחי להקפיד על בדיקות שגרתיות בהתאם להמלצות הרפואיות. בדיקות שד וממוגרפיה, ביקורת אצל רופא/ת נשים כולל משטחי פאפ לפי הצורך, בדיקת צפיפות עצם – כל אלו ובדיקות נוספות נועדו במטרה לשמור על בריאותך ולסייע באיתור מוקדם של מחלות. פני לרופא/ת המשפחה שלך והתייעצי בנוגע לבדיקות המומלצות לך.

חשבנו שיעניין אותך