אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
ישנה נטייה לחשוב שמחלות לב הן עניין 'גברי' – אך האמת היא שזה ממש לא נכון. מקור הטענה הזו נובע, בין היתר, מההיבטים הייחודיים של מחלות לב אצל נשים, כולל העובדה שיש סיכוי גבוה יותר לפספס התקף לב בנשים. אז איך ניתן לאבחן מחלות לב בנשים, וכיצד ניתן להקטין את הסיכון ללקות בהן?
ישנם סוגים שונים של מחלות לב, חלקן נפוצות יותר וחלקן פחות. במאמר הנוכחי בחנו להתמקד בקטגוריה הנפוצה ביותר ברחבי העולם, המכונה 'מחלת עורקים כליליים'. מחלה זו כוללת, בין היתר, מצבים של אוטם שריר הלב (התקף לב), תעוקת חזה (אנגינה), ועוד.
אף על פי שפעמים רבות המחלות הללו נחשבות כמחלות 'של גברים', גם נשים רבות מאוד סובלות מהן. כאשר משווים סוגיות שונות הקשורות למחלות לב בין נשים לבין גברים, כגון תסמינים, גורמי סיכון, ועוד, ניתן לראות כי קיימים הבדלים בין המינים.
אחת הדוגמאות למשמעות ההבדלים הללו היא שלא פעם, מחלות לב אצל נשים מאובחנות בשלב מאוחר יותר של המחלה בהשוואה לגברים. לכן, כדאי להכיר את ההבדלים בין נשים לגברים מבחינת הביטוי והסימנים של מחלות לב וכלי דם – במטרה לצמצם את הפערים בין המינים ולשפר את רווחתן ובריאותן של נשים רבות.
מחלת עורקים כליליים היא אחת ממחלות הלב השכיחות ביותר, ואחת מהמחלות הנפוצות ביותר באופן כללי. העורקים הכליליים הם העורקים המזינים את הלב עצמו, ומאפשרים לו לקבל אספקת דם באופן שוטף.
כאשר העורקים הכליליים נחסמים, לדוגמה בשל טרשת עורקים, אספקת הדם ללב נפגעת. במידה וישנה חסימה משמעותית של עורק כלילי אחד או יותר, הלב לא מקבל דם וחמצן אשר נדרשים לתפקודו. מצב זה מכונה אוטם שריר הלב, או 'התקף לב'. הפגיעה שנוצרת ברקמת הלב היא זו הגורמת (לרוב) לתסמינים של התקף לב.
מחלות לב נפוצות מאוד – הן אצל נשים והן אצל גברים. מחלות אלו עשויות לגרום לסבל ממשי בקרב הלוקים בהן, כולל פגיעה בתפקוד ובחיי היום-יום. בנוסף, הן מהוות גורם תמותה משמעותי – בעשורים האחרונים מחלות לב הן גורם התמותה השני הכי נפוץ בישראל (כאשר מחלת הסרטן היא הגורם הראשון), גם אצל נשים וגם אצל גברים.
גורמי הסיכון החשובים ביותר למחלות לב דומים ברובם אצל נשים וגברים. ראשית, בסיכון הגבוה ביותר נמצאים נשים וגברים הסובלים ממחלות כגון סוכרת, מחלת כליות כרונית, ואלו שאובחנו עם טרשת עורקים. גם יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם מהווים גורמי סיכון משמעותיים.
בנוסף, עיסוק מועט (או כלל לא) בפעילות גופנית, עישון, צריכה מרובה של אלכוהול, תזונה עשירה בפחמימות ושתייה מתוקה, וצריכה לא מספקת של דגנים מלאים, קטניות, וירקות, מגדילים את הסיכון למחלות שונות, כולל מחלות לב.
עוד חשוב לציין כי אלו אשר אחד מקרובי המשפחה שלהם חלו במחלת לב וכלי דם בגיל צעיר נמצאים בסיכון גבוה גם כן, ולעיתים יומלץ למטופלים אלו לבצע מעקבים בתדירות גבוהה יותר, על מנת לאתר מצב של מחלה בשלב מוקדם.
בנוסף לגורמי הסיכון החשובים שציינו מעלה, קיימים מצבים ייחודיים המגדילים את הסיכון למחלת עורקים כליליים – התקף לב ו/או תעוקת חזה אצל נשים.
ראשית, יש לציין כי מחלות לב בנשים מתחילות לרוב בגיל מבוגר יותר לעומת בקרב גברים – כ- 10 שנים מאוחר יותר, בממוצע. הסיבה לכך שהיא שבמרבית המקרים, נשים בגילי הפוריות (טרם גיל המעבר – לפני המנופאוזה) פחות סובלות ממחלות לב וכלי דם.
מלבד זאת, ישנם מספר גורמי סיכון ייחודיים לנשים, וגם גורם מעניין אשר דווקא מגן על נשים מפני מחלות לב.
כמובן שאין משמעות הדבר היא שההשפעה המגינה 'מבטלת' את גורמי הסיכון האחרים שציינו, אך היא בהחלט מרכיב חשוב בשמירה על אורח חיים בריא.
אחת הסוגיות החשובות בנוגע למחלות לב בנשים הוא שלא פעם, ניתן לראות שוני בין המינים מבחינת סימנים להתקף לב במהלך האירוע עצמו.
לרוב, התסמינים של התקף לב בנשים יהיו דומים לתסמינים הקלאסיים שרבים שמעו עליהם, כגון כאבים ותחושת לחץ בחזה, כאבים ביד שמאל (לעיתים מוגדרים ככאב המוקרן לאזור זה), בצוואר או בגב, וכן בחילות ותחושת חולשה.
עם זאת, לנשים יש סיכוי גבוה יותר לעבור התקף לב בלי לחוש כאבים בחזה כלל, עם או ללא תסמינים אחרים. סימנים להתקף לב אצל נשים עשויים להיות קלים יותר – נשים רבות מתארות קשיים בנשימה, עייפות, הזעה, ולעיתים מתלווה לתחושות אלו כאב עמום בלבד. זהו תיאור שונה מהתיאור הנפוץ והדרמטי שרבים משייכים להתקף לב.
בשל ההבדלים הללו, במהלך התקף לב נשים פחות שמות לב ש'משהו לא בסדר', ולכן פחות יפנו לעזרה רפואית – או יגיעו אליה בשלב מאוחר יותר. כתוצאה מכך, נשים עשויות לסבול משיעור גבוה יותר של סיבוכים בעקבות התקף לב, אשר יתכן והיו נמנעים אם התקף הלב היה מאובחן בשלב מוקדם יותר.
בנוסף להבדלים בין המינים מבחינת התסמינים עצמם בגברים ונשים הסובלים ממחלת עורקים כליליים, ניתן לראות גם שוני בנוגע לתזמון התסמינים.
בחלק מהמקרים, אנשים הסובלים מאנגינה ו/או התקף לב יחושו את התסמינים במהלך, או מיד לאחר, פעילות גופנית מאומצת. בזמן פעילות, הלב מתאמץ יותר על מנת לספק כמות נאותה של דם וחמצן לכלל הגוף. כאשר הלב מתאמץ יותר, גם שריר הלב עצמו זקוק לאספקת דם מתאימה – המסופקת, כאמור, על ידי העורקים הכליליים. עם זאת, במידה והעורקים הללו חסומים, הם עשויים שלא להצליח לספק ללב את כמות הדם והחמצן שהוא זקוק לה. כך, פעמים רבות, התסמינים מופיעים בזמן שהאדם עוסק בפעילות מאומצת.
עם זאת, ישנם מקרים, הנפוצים יותר דווקא בנשים, בהם התסמינים הופיעו באופן פתאומי, ולא בזמן מאמץ. אצל נשים ניתן לראות יותר מקרים בהם האישה הייתה במנוחה, כלומר הלב לא 'נאלץ' להתאמץ יותר מדי לספק דם לשאר הגוף, בזמן דופק נמוך (איטי).
ראשית, כדי לאבחן התקף לב בזמן אצל נשים, כדאי להכיר את התסמינים שציינו מעלה. שכן, כאמור, לרוב נשים במצב זה ירגישו את אותם התסמינים השכיחים אצל גברים, אך הן גם עשויות לחוש תסמינים מעט שונים.
לכן, ישנה חשיבות גם בהכרת גורמי הסיכון למחלות לב, אשר עשויים לחזק את ההשערה כי יתכן ואת, או אישה אחרת הקרובה אלייך, עוברת התקף לב.
במקרים בהם יש חשד לכך שהתסמינים שהאישה מרגישה הם בעצם התקף לב, והיא פונה לעזרה רפואית, השלב הבא הוא ביצוע הערכה שתסייע באבחנה ובקביעה האם מדובר בהתקף לב או לא.
הערכה זו כוללת לרוב תשאול של המטופלת על ידי הצוות הרפואי להבנת התסמינים ממנה האישה סובלת, בדיקה גופנית, ובדיקת אלקטרוקרדיוגרם (אק"ג). כל אלו עשויים, במרבית המקרים, לסייע באבחנה.
במידה והכלים הללו לא אפשרו לקבוע אבחנה ודאית, לעיתים יומלץ לבצע בדיקות מתקדמות יותר על מנת להבין את התסמינים מהן המטופלת סובלת. בדיקות אלו עשויות לכלול אקו לב, מיפוי לב, מבחן מאמץ, וצנתור.
במידה ואובחן התקף לב ישנם מספר טיפולים הניתנים במסגרת בית החולים במטרה להקל ככל האפשר על הלב, ובמקביל לפעול ל'פתיחת' החסימה שנוצרה.
תזמון הטיפולים ובחירתם עשויה להשתנות מעט כתלות במיקום המדויק של החסימה בעורקים הכליליים, כתלות בעורקים המסוימים שנפגעו, ועוד גורמים נוספים – כולם נשקלים באופן פרטני ובזמן אמת על ידי הצוות הרפואי.
לרוב הטיפול יכלול מתן חמצן ותרופות שונות, כולל טיפול לכאבים ולעיתים גם תרופות ששומרות על דופק נמוך – על מנת לא לאמץ את הלב. בנוסף, ובהתאם כאמור לשיקולים שונים, יוחלט על טיפול מתקדם יותר – כגון צנתור או ניתוח מעקפים.
לאחר אבחנה של התקף לב, וקבלת טיפול מתאים, הגוף זקוק לתקופת הסתגלות מסוימת – ולא פעם גם ידרשו שינויים מסוימים בחיי היום-יום, על מנת להפחית את הסיכון לאירוע לבבי חוזר.
פעמים רבות יומלץ למטופלות ולמטופלים שעברו התקף לב להיכנס למסגרת של שיקום לאחר אירוע לבבי. מטרת השיקום היא לאפשר לחזור באופן מדורג ומבוקר לחיים פעילים, וזאת כחלק ממסגרת הכוללת צוות מקצועי שיכול לייעץ ולהתאים לכל מטופל/ת את התוכנית הנכונה ביותר בשבילו או בשבילה.
משום שתזונה נכונה ופעילות גופנית חשובות מאוד במניעת אירועים לבביים חוזרים, חלק משמעותי משיקום הלב נוגע גם להדרכה וליווי של המטופלים והמטופלות בתחומים אלו.
כפי שציינו מעלה, הרגלים השייכים לחיי היום-יום מהווים את אחד המרכיבים החשובים ביותר בסיכון להתקף לב.
הקפדה על תזונה איכותית העשירה בקטניות, דגנים מלאים, ירקות, ופירות, והימנעות ממוצרים עתירי סוכר כגון שתיה קלה (גם דיאט), עוגות וממתקים שונים, וכן צמצום הצריכה של חטיפים ומאכלים מעובדים, הוכחה שוב ושוב כחלק מרכזי בשמירה על הבריאות בכלל, ובריאות הלב בפרט, בנשים וגברים כאחד.
באופן דומה, הקפדה על פעילות גופנית מספר פעמים בשבוע (ובמידה ואת מוגדרת כחולת לב, בהתאם להנחיות הרפואיות שניתנו לך) חשובה לשמירה על הבריאות.
עוד יש לציין כי עישון סיגריות מהווה גם כן גורם סיכון משמעותי למחלות לב (בנוסף לסיכון לסרטן ולמחלות נוספות).
במידה ואת מעשנת, אנחנו בלאומית מזמינים אותך להתייעץ עם רופא/ת המשפחה שלך על הנושא. קיימים היום טיפולים שונים ומסגרות המקלים על תהליך הגמילה מעישון – במטרה לאפשר לך לחיות חיים טובים יותר, בריאים יותר, ונקיים יותר.
