מאיזה גיל מתחילים ל"עבוד" על נושא השינה? החל מגיל 4-3 חודשים ניתן להתחיל לדבר על הרגלי שינה, לקבוע ולשמור על תנאי שינה שמעודדים את התינוק להירדם באופן עצמאי במיטתו, ולישון שינה רצופה ויעילה.
יש תינוקות שהתרגלו לאכול יותר בלילה (במיוחד אם אמם חזרה לעבודה), ובלילה הם אוכלים בתדירות גבוהה מביום. במצבים כאלה העומס והעייפות של האם עלולים להזיק לבריאותה, וגם לפגוע בקשר שלה עם התינוק. לאחרונה התפתחו שתי תיאוריות בנוגע להנקה. האחת דוגלת בכך שיש להיניק את התינוק בכל פעם שהוא רוצה, והשנייה דוגלת בכך שכדאי להקטין את תדירות ההנקה בלילה כדי להרגיל את הילד לאכול יותר ביום, וכך גם ליצור רצף שינה ארוך יותר בלילה. לדוגמה: להאכיל בשעה 22:00 , ובפעם הבאה שהתינוק מתעורר ורוצה לאכול - לא להיניק אותו מיד, אלא לנסות לעטוף אותו בשמיכה, לחתל, ואפילו לתת לו להתלונן ולבכות לזמן קצר. אם התינוק יונק היטב, והוא בריא ופעיל, והאם חזרה לעבודה ומתלוננת על לחץ ועייפות, ניתן לנסות ולהתחיל שיטה זו כבר מגיל חמישה-ששה חודשים. בכל מקרה, גם אם מחליטים לנקוט בשיטה זו, מומלץ לא לתת לתינוק לבכות יותר דקות בודדות מבלי לגשת אליו, לבדוק מה מצבו ולנסות להרגיע אותו.
ביעותי לילה שכיחים בעיקר אצל בנים בני חמש עד שבע. הביעות מתחיל בפתאומיות בדרך כלל בין חצות לשתיים בלילה. הילד בוכה, צורח ונראה מפוחד ונסער. לעתים יש גם תופעות כגון הזעת יתר, נשימות מהירות ודופק מהיר, אך הן חולפות כעבור כמה דקות. הילד אינו מרבה לדבר, ואינו מודע להורים או לסביבה, ולאחר כמה דקות הוא חוזר לישון. מצבים כאלה מפחידים את ההורים מאוד, והם מרגישים חסרי אונים בשל אי יכולתם להרגיע את הילד. אין להעיר ילד באמצע ביעות לילה. כשהביעות יחלוף, הוא יחזור לישון באופן רגיל, והוא לא יזכור דבר למחרת.
סיוט לילה הוא חלום מפחיד שמעיר את הילד משינה. סיוטי לילה מתחילים להופיע לאחר גיל שנתיים, ומתרחשים במשך השליש האחרון של שנת הלילה.
הילד זוכר את החלום, ויכול להירגע אם ההורה מגיע אליו. השכיחות של סיוטי הלילה עולה כשהילד מרגיש לחוץ מסיבות שונות (חזרה לבית ספר, מחלה במשפחה וכדומה).
בשני המקרים מומלץ לנסות לברר ולטפל בגורם הלחץ.