אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
אנשים המתמודדים עם ההפרעה לעיתים מתקשים לתפקד בצורה מיטבית בהיבטים חברתיים, התנהגותיים, אקדמיים, זוגיים, תעסוקתיים ומשפחתיים. חשוב לדעת שיש טיפולים שמקלים ומסייעים בהתמודדות.
ההפרעה תבוא לידי ביטוי במגוון תפקודים שונים של הילד/ה.
ביטויים וסימנים נפוצים כוללים:
חוסר תשומת לב לפרטים ושגיאות של חוסר תשומת לב, טווחי קשב קצרים, נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו, נטייה להתחיל משימות ולא לסיימן או לדלג על חלקים בה, רתיעה ממאמץ מנטלי ממושך, קושי בארגון, איבוד דברים חיוניים למשימות, מוסחות גבוהה, שכחנות.
לחלק מהאנשים יהיה ביטוי של פעלתנות יתר, בנוסף להפרעת קשב. ביטויים וסימנים נפוצים כוללים:
אי שקט גופני בזמן ישיבה במקום, קושי לשבת לאורך זמן במקום בלי לקום, ריצה או טיפוס אינטנסיביים ומוגזמים, קושי לשחק או לעסוק בפעילות פנאי שקטה, תנועתיות מתמדת, דברנות יתר, התפרצות לדברי אחרים ומענה על שאלות עוד טרם הואל סיים את דבריו, קושי בהמתנה בתור, הפרעה או הצקה לזולת.
להפרעת קשב וריכוז ישנם מצבים ומחלות נלווים רבים. חשוב להיות מודעים לכך בבואנו לאבחן ולטפל בילד ולהתייחס למגוון קשייו.
צריכים להתקיים לפחות שישה תסמינים באחת מהקבוצות (קשב או פעלתנות יתר) כדי להגדיר מישהו כלוקה בה. בנוסף, צריכים להתקיים עוד מספר תנאים כגון: חלק מהתסמינים הופיעו כבר לפני גיל 7, אין הפרעה פסיכיאטרית אחרת כגון פיגור או אוטיזם, ישנה הפרעה תפקודית משמעותית בחיי הילד ועוד.
הריאיון הקליני עם הילד והוריו מהווה את החלק העיקרי באבחון. חלק מהרופאים יעדיפו לשוחח עם ההורים/הילד בנפרד במהלך הריאיון. ככל שהמידע שיגיע לידי הרופא/ה יהיה רב יותר, כך אפשר יהיה לדייק באבחנה.
רוב הרופאים משתמשים בשאלונים/ סולמות הערכה כחלק בלתי נפרד מתהליך האבחון. השאלונים מקיפים שאלות על תחומי ההתנהלות של הילד/ה בביה"ס ובבית ולכן חשוב שימולאו על ידי צוות בית הספר וההורים. למתבגרים ולמבוגרים ישנם גם שאלונים למילוי עצמי.
קיימים מספר מבדקים ממוחשבים הבודקים יכולת לקשב ותפקוד מתמשך. המכנה המשותף להם הינו בדיקת יכולת ביצועית לאורך זמן כתגובה לגירוי בודד.
EEG , CT , MRI - אמנם במחקרים הראו שינויים תפקודיים ומבנים הקיימים במוחם של הלוקים בהפר"ק, הבדיקות האלה נמצאות בשימוש למטרות מחקר בלבד ועדיין לא הוכנסו ככלי אבחוני.
בשל מורכבות ההפרעה ובעיקר בשל התחלואה הנוירולוגית והפסיכיאטרית הרבה המלווה אותה, ובשל מצבים היכולים להראות כהפרעת קשב אם אינם מאובחנים כהלכה כגון – פיגור או מחוננות, הפרעות בראיה/שמיעה, אפילפסיה, לקויות למידה ועוד – חשוב שאיש/אשת מקצוע יבצעו את האבחון.
בעבר רק רופאים מומחים (נוירולוגים, פסיכיאטרים, ורופאי ילדים ומשפחה אשר עברו הכשרה מיוחדת ע"י משרד הבריאות) היו מורשים לבצע אבחון ולהתחיל טיפול בריטלין. כיום גם פסיכולוגים קליניים לאבחן הפרעת קשב וריכוז, ועם הפניה למומחים אם יש צורך בטיפול תרופתי.
כאשר במהלך האבחון הרפואי עולה חשד לנוכחות קשיים נלווים כגון לקויות למידה, בעיות רגשיות ועוד- חשוב להפנות להשלמת האבחון לאנשי המקצוע הרלוונטיים.
חשוב לא להזניח את הצד הרגשי הפגוע בחלק גדול מהילדים, לאפשר להם להתמודד עם הקשיים, ולתת בידיהם כלים מעשיים כגון כישורים חברתיים, עיצוב התנהגות ועוד.
במתבגרים ובמבוגרים ניתן להחליף או להוסיף על כך גם אימון אישי שמאוד עוזר להם במיומנויות היומיום הלא יעילות.
רכיבה טיפולית, שחיה טיפולית, פעילויות ספורטיביות - אין מחקרים שנעשו בתחום זה ולכן לא ניתן להמליץ עליהם בפה מלא כ"טיפול".
נוירו ביופידבק - אמנם אין זה תחום חדש ברפואה, אך בשנים האחרונות מופנים יותר משאבי מחקר לנושא. אין הסכמה חד משמעית האם אימון מוחי, אמנם משפר לאורך זמן את התפקודים הניהוליים ואת האימפולסיביות. ישנם מחקרים לכאן ולכאן.
הדרכת הורים בעלת חשיבות עליונה. כדי שההורה יוכל להתמודד טוב יותר עם קשייו של הילד עצמו, ומגוון האתגרים שזה מציב לכל בני המשפחה, עליו להבין ראשית לעומק את מהות הבעיה ולקבל את הכלים המעשיים להתמודד אתה.
יש לזכור שברוב המוחלט של המקרים לפחות אחד ההורים לקוי קשב בעצמו, ולעיתים קרובות יש יותר מילד אחד הלוקה בכך. השתתפות בסדנאות/הדרכות אלו מציבה אתגר מיוחד להורה לקוי הקשב, הדחיין, שלא מסיים משימות ואינו מגיע בזמן לפגישות.
רצוי שמחנכ/ת הכיתה, היועצ/ת ופסיכולוג/ית ביה"ס יהוו חלק פעיל בעזרה ובכלים הניתנים לילד במסגרת ביה"ס. הבנה שלהם את קשייו של הילד, וסיוע ההורים למציאת פתרון יכולה להוות לעתים מפנה חשוב בהתיחסות הצוות לילד ולהתנהלותו.
חשוב שהילד יהיה חלק מרכזי ופעיל בכל צורות הטיפול גם העקיפות, כך שבהדרגה, תוך תיווך מתמיד, ניתן יהיה להעביר אליו את האחריות להתנהלותו ולטיפול בו.
במחקרים הרבים שבוצעו במהלך השנים נמצא כי תרופות מסוג המעוררים (סטימולנטים) הינן היעילות ביותר לטיפול בתסמינים העיקריים של הפרעות קשב וריכוז וזאת תוך הבנה של המנגנונים הביוכימיים העומדים בבסיסה. העובדה כי ממריצים עוזרים לרכך את התסמינים בילדים היפראקטיביים התגלתה כבר ב 1937 ומאז נחקרת מאוד.
התרופה הפופולארית ביותר, ובעצם הנציגה היחידה הרשמית של קבוצת המעוררים הקיימת בארץ הינה ריטלין. ריטלין עובד במספר מנגנונים שהעיקרי שבהם הינו שחרור יעיל יותר של דופמין באזורים במוח האחראיים לתפקוד הלקוי בהפרעת קשב וריכוז. פעילות ממריצה זו, לאזורים האחראים על התפקודים הניהוליים, מעלה את היכולת להתרכז לטווחי זמן ארוכים יותר, לשים לב יותר לפרטים, להתמקד על המשימה בלי להיות מוסח מכל גירוי סביבתי ועוד. דבר זה מאפשר לנוטלים אותה לתפקד יותר קרוב לפוטנציאל השכלי שלהם במגוון המסגרות שהעיקרית הינה בית הספר.
בנוסף, הממריצים פועלים גם באזורים האחראים על יכולת הוויסות ההתנהגותי ופעילות זו גורמת לנוטלים אותה להיות נינוחים יותר, לחשוב לפני שפועלים, ולהפסיק להתנוע ללא הפסקה. דבר זה מאפשר להם לתפקד יותר במסגרת החוקים בביה"ס בחוגים ובבית ובמצבים חברתיים.
בארץ קיימים מספר תכשירים המכילים את אותו החומר הפעיל – מתיל פנידאט, וההבדל ביניהם הינו בצורת השחרור לדם. משמעותו של הבדל זה הינה במספר השעות בהם יפעל החומר הפעיל בגוף ובחלק מהמקרים בתופעות הלוואי הנצפות. ריטלין פשוט עובד 4 שעות, ריטלין SR 6-8 שעות, ריטלין LA 8 שעות וקונצרטה 10-12 שעות.
חשוב מאוד להתאים את התכשיר לצרכיו האישיים של הילד ובהתאם להשפעה עליו. לא כל הילדים בגיל או במשקל זהה יקבלו טיפול דומה.
ממריצים מוכרים אחרים ATTENT ,FOCALIN, VYVANSE ועוד.
לכל התרופות מקבוצת המעוררים בסך הכול יש את אותן תופעות הלוואי. יש לזכור שלמטופל הבודד יכולות להיות תופעות בתרופה אחת ולא באחרת ולכן ההתאמה הטיפולית הינה ייחודית לכל אחד.
הממריצים גורמים ל:
תופעות אלו אינן שכיחות במיוחד אך כאשר הן מופיעות יש לשקול החלפת טיפול.
תופעה נוספת הינה תופעת הריבאונד ובה נצפית החמרה בתסמינים ההתנהגותיים עם הירידה בהשפעה של הריטלין. במצב זה מעבר לטיפול בתרופה ארוכת טווח יכולה לפתור את הבעיה.
ממריצים יכולים לעלות מעט את לחץ הדם ואת הדופק וגורמים לעיתים לתחושה הדומה להתרגשות קיצונית.
מלבד תופעות הלוואי שאינן מסוכנות או מזיקות חשוב לוודא לפני תחילת הטיפול בממריצים שאין במשפחה רקע למחלות היכולות להתפרץ או לגרום לנזק בשל השימוש בממריצים.
שני המצבים היחידים בהם ישנה הוריית נגד חלקית לטיפול בממריצים הם:
ATOMIC/STRATTERA הינה תרופה השייכת לקבוצת חוסמי קליטה מחדש סלקטיביים מסוג נוראדרנלין. בניגוד לריטלין ולממריצים האחרים, תרופה צריכה להילקח ברציפות, ללא הפסקות והשפעתה מופיעה רק לאחר מספר שבועות.
תרופות אחרות שהיו מקובלות במהלך השנים כולל נוגדות דכאון ואף תרופות אנטי אפילפטיות מראות יעילות מאוד נמוכה, אם בכלל בשיפור הקשב.
