בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה, בדיקה שעשויה להציל את חייכם!

בדיקת דם סמוי שנתית מומלצת החל מגיל 50, ויכולה להציל חיים!

מבין הגידולים הסרטניים, אחד הגידולים השכיחים והקטלניים ביותר הינו סרטן המעי הגס. במטרה למנוע את מספר מקרי סרטן המעי הגס כמו גם להוריד את שיעורי התמותה ממנו, ממליץ משרד הבריאות על ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה לכל גבר ואישה מגיל 50.

  • סרטן מעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים והקטלניים.
  • בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה הנה דרך נוחה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. גילוי מוקדם מבטיח ריפוי במקרים רבים, לכן חשוב לבצע בדיקה זו אחת לשנה החל בגיל 50.
  • את ערכת הבדיקה מקבלים מהאחות, לוקחים הביתה ומחזירים למעבדה למחרת בהתאם להנחיות.

מהי בדיקת דם סמוי בצואה?

במסגרת בדיקת דם סמוי בצואה בודקים האם קיימות בצואה שאריות דם קטנות שלא ניתן להבחין בהם בעין רגילה.
מטרת הבדיקה היא לסייע באיתור מוקדם של סרטן המעי הגס ושל נגעים טרום-סרטניים (פוליפים). העקרון העומד מאחורי הבדיקה הוא שבחלק גדול מהמקרים סרטן המעי הגס בשלביו המוקדמים פוצע את דופן המעי הגס, דבר הגורם לכמות קטנה של דם להיות מופרשת עם הצואה.
כיוון שמדובר בכמות קטנה אין אפשרות לראותה בעין ומכאן שם הבדיקה. בעת בדיקת דם סמוי בצואה, דגימת צואה נשלחת למעבדה והצואה נבדקת באמצעות חומרים כימיים בכדי למצוא רמזים לדימום.
דימום קל זה עשוי להיות הסימן הראשון, ולעיתים היחיד, של סרטן המעי הגס. סרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן השני בשכיחותו בקרב נשים וגברים בישראל, ושכיחותו עולה עם הגיל. ישנם גורמי סיכון שונים למחלה, אך אנשים רבים חולים בסרטן זה גם ללא גורמי סיכון ברורים – ועל כן נהוג לבצע בדיקה לכלל האוכלוסייה לצורך איתור מוקדם של המחלה.

בדיקת סקר שעשויה להציל את חייכם

בדיקת דם סמוי בצואה הינה למעשה בדיקת סקר, דהיינו: בדיקה הנערכת לכלל האוכלוסייה הבריאה בכדי לגלות סימנים מקדימים לסרטן המעי הגס, עוד לפני שמופיעים תסמינים נוספים.
גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, בדומה לסוגי סרטן אחרים, עשוי להיות משמעותי מאוד מבחינת בחירת הטיפול במחלה, וכן מבחינת סיכויי ההצלחה של הטיפול. זוהי המטרה למעשה בביצוע בדיקות סקר: השאיפה לגלות מוקדם ככל האפשר מחלות אשר לזמן יש תפקיד חשוב בסיכויי ההחלמה מהן.
בדיקה דם סמוי בצואה בצירוף בדיקות נוספות כגון קולונוסקופיה מסייעת באיתור מוקדם של סרטן המעי הגס ובהוצאתו בעת הצורך.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

מומלץ לבצע בדיקה זו אחת לשנה, החל מגיל 50.

מתי מומלץ לא לעשות את הבדיקה? (ומה עושים במקומה?)

מומלץ לא לבצע את הבדיקה אצל מי שסובל מטחורים, פיסורות בפי הטבעת, דימום רקטלי מכל סיבה, בזמן הווסת או דימום וגינלי אחר, ואצל מי שסובל/ת ממחלת מעי דלקתית (קרוהן, קוליטיס כיבית).

בנוסף, יש להימנע מהבדיקה במידה ויש היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, וכן אצל מי שחלה בעצמו בסרטן זה או שנמצאו לו או לה פוליפים במעי.

אם את/ה סובל/ת לאחרונה משינויים ביציאות, ירידה לא מכוונת במשקל, ו/או כאבי בטן יש לפנות לרופא/ת המשפחה בטרם ביצוע הבדיקה.

במרבית המקרים בהם לא מומלץ לבצע בדיקת דם סמוי בצואה יומלצו בדיקות אחרות ומקיפות יותר כגון קולונוסקופיה – ועל כן יש לפנות לקבלת ייעוץ מסודר אצל רופא/ת המשפחה ו/או גסטרואנטרולוג/ית.

כיצד מתבצעת בדיקת דם סמוי בצואה?

הבדיקה קלה ופשוטה לביצוע והיא אינה כרוכה בתופעות לוואי.

את הבדיקה עושים באופן עצמאי בבית, באמצעות ערכה אותה ניתן לקבל מהאח/ות במרכז הרפואי. יש לקרוא בעיון את ההוראות על גבי הערכה ובהתאם להנחיות ליטול דגימת צואה (אחת או יותר, בהתאם לרשום). יש להחזיר את הדגימה לאחות סמוך ככל האפשר לביצוע הבדיקה.

לפני הבדיקה

  • יש לאסוף את ערכת הדיגום מחדר האחיות במרכז הרפואי.
  • אין צורך בדיאטה מיוחדת או בהפסקת טיפול תרופתי.
  • יש לוודא כי האסלה ריקה מחומרי ניקוי או חיטוי (כולל סבון אסלה).
  • יש לבצע את הבדיקה סמוך ככל האפשר למועד קבלת הערכה מהאחות.

תהליך הבדיקה

  1. יש להניח את דף הנייר הגדול המצורף לערכה על מי האסלה, כשהציור פונה כלפי מעלה. הדף מונע מגע ישיר של הצואה עם המים.
  2. יש להטיל את הצואה על גבי דף הנייר.
  3. לאחר מכן, יש לסובב את הפקק הירוק שבמבחנה ולשלוף אותו יחד עם הקיסם המחורץ המחובר אליו.
  4. יש לדגום מהצואה באמצעות העברת קצה הקיסם המחורץ לאורך ורוחב הצואה, כך שיידבקו מעט שאריות לחריצי הקיסם. אין צורך בכמות גדולה.
  5. יש להחזיר את הקיסם למבחנה ולסגור היטב את הפקק.
  6. לאחר סגירת המבחנה, יש לנער אותה בעדינות.
  7. את המבחנה יש להכניס לשקית המצורפת ולשמור במקום קריר עד למסירה.
  8. ניתן להוריד את המים באסלה יחד עם דף הנייר – אין חשש לסתימה.

מסירת הדגימה

יש להחזיר את מיכל הדיגום לאחות סמוך ככל האפשר לביצוע הבדיקה, ולא יאוחר משלושה ימים ממועד הדיגום. 

המשמעות של הימצאות דם סמוי בצואה

בדיקה זו מאפשרת לאתר שאריות של דם בצואה, אך היא אינה מבחינה מה מקור הדימום. קיימות סיבות שונות היכולות להוביל לכמות קטנה של דם בצואה, בין היתר כיבים במערכת העיכול (בתריסריון או בקיבה), דימום מחלל הפה, מחלת סעיפים במעי, טחורים, מחלת מעי דלקתית, ועוד סיבות רבות. לכן, הימצאות דם סמוי בצואה אינה בהכרח סימן שחלית בסרטן המעי הגס.
עם זאת, גם אם מקור הדימום נובע מהמעי הגס, מקור הדימום עשוי להיות מפוליפים – שהם נגעים טרום-סרטניים, אשר לרוב עשויות לחלוף מספר שנים עד שיתפתחו לסרטן המעי הגס.
בשל הסיבות הללו, וכן משום שסרטן המעי הגס מהווה את אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר, אשר פעמים רבות מתבטאים בשאריות בדם בצואה – בכל מקרה בו מתגלה דם סמוי בצואה יש לעשות בדיקת קולונוסקופיה.

מגבלות בדיקת דם סמוי בצואה

חשוב גם לדעת שלעיתים ישנם מצבים בהם למרות הימצאות גידול במעי, אין זיהוי של דימום בבדיקה. זאת הסיבה שמומלץ לבצע בדיקה זו פעם בשנה, על מנת להגדיל את הסיכוי 'לתפוס' את הממצא בזמן.
בשל מגבלות הבדיקה היא לרוב אינה מומלצת למי שנמצא בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס, להם יומלץ לרוב לבצע בדיקת קולונוסקופיה.

מהי קולונוסקופיה?

קולונוסקופיה הנה הסתכלות ישירה במעי הנעשית על ידי רופא מומחה. הבדיקה מתבצעת לצורך אימות כאשר תוצאות בדיקות דם סמוי בצואה נמצאת חיובית. קולונוסקופיה מאפשרת דגימת ביופסיה מהממצא (במידה וקיים) וכן כריתת פוליפ במקרה הצורך.
בדיקה זו מדויקת יותר מאשר דם סמוי בצואה, אך היא מורכבת יותר לביצוע ודורשת הכנה מסוימת שרבים חווים כלא נעימה. לכן, במקרים בהם לא קיים סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס מקובל לבצע בדיקת דם סמוי לצואה פעם בשנה, החל מגיל 50.