ריכזנו עבורך מידע מתוך אתר ביטוח לאומי.
יולדת זכאית למענק לידה בתנאי שילדה את תינוק בבית חולים או התאשפזה בבית החולים תוך 24 שעות מהלידה. למענק זכאיות תושבות ישראל או נשים של תושבי ישראל (גם אם הלידה לא התקיימה בישראל), וכמו כן עובדות המועסקות בישראל ונשותיהם של עובדים שהועסקו בישראל לפחות ששה חודשים לפני הלידה, בצמוד לה.
את הבקשה למענק מגישים באמצעות בית החולים בו התקיימה הלידה או בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום המגורים.
הורה מאמץ תושב ישראל שקיבל לאימוץ ילד עד גיל 10, זכאי למענק לידה.
במקרה של פטירת יולדת - אם היולדת אינה בחיים, זכאי למענק הלידה בן זוגה או האפוטרופוס של היילוד.
דמי לידה משולמים לאישה עובדת שיצאה לחופשת לידה, על ידי הביטוח הלאומי, ובאים לפצות את היולדת על אובדן שכר בפרק הזמן בה אינה עובדת בעקבות הלידה.
יולדת ששולמו בעדה דמי ביטוח לאומי 10 חודשים מתוך 14 החודשים או 15 מתוך 22 חודשים, שקדמו ליום הפסקת עבודתה בהיותה בהריון או ביום הלידה, תהא זכאית לדמי לידה מלאים בעד 14 שבועות.
יולדת ששולמו בעדה דמי ביטוח לאומי 6 חודשים מתוך 14 החודשים, שקדמו ליום הפסקת עבודתה בזמן ההיריון, תהא זכאית לדמי לידה בעד 7 שבועות.
בן הזוג יכול לקחת על חשבון אשתו את ששת השבועות האחרונים של חופשת הלידה, בתנאי שהאישה חזרה למקום עבודתה. זכות זו תחול גם על הורים מאמצים.
עובדת זכאית לקבל דמי לידה מהביטוח הלאומי על פי גובה המשכורת שלה (בכפוף למקסימום שכר שהוא פי חמש מהשכר הממוצע במשק). את התביעה ניתן להגיש החל משבעה שבועות לפני תאריך הלידה המשוער, ועד שנה מיום הפסקת העבודה. יש לצרף לתביעת דמי הלידה אישור מרופא על תאריך לידה משוער.
תנאים אלה חלים גם על עובדת המאמצת ילד שגילו אינו עולה על 10 שנים.
את התביעה לדמי לידה יש להגיש על טופס מיוחד שניתן להורידו באתר האינטרנט של המוסד לביטוח הלאומי ובכל סניפי המוסד לביטוח לאומי.
על עובדת שכירה לקבל אישור ממעבידה בגוף הטופס, על הפרטים הנוגעים לתקופת עבודתה ולשכרה. אם עבדה אצל מעבידים אחדים, עליה לצרף אישור מכל אחד מהם. אם בתקופת שלושת החודשים שקדמו להפסקת העבודה, לא קיבלה העובדת שכר מלא (מפאת מחלה, תאונה, שביתה וכד'), יש לפרט במכתב מיוחד את התקופות והסיבות של אי קבלת השכר ולצרף את האישורים המתאימים.
עובדת עצמאית תציין את התאריך בו החלה לעבוד כעצמאית ואת סניף המוסד בו היא משלמת את דמי הביטוח.
ניתן להוריד את טופס התביעה באתר המוסד לביטוח הלאומי באינטרנט.
חופשת הלידה היא 26 שבועות. ניתן להתחיל את חופשת הלידה עד 7 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער. יש לצרף לתביעה לדמי לידה אישור רפואי לגבי יום הלידה המשוער.
עובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה ובלבד שחופשת הלידה לא תפחת מ-14 שבועות או מחופשת לידה מוארכת כלהלן, עפ"י חוק.
עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה שלה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 12 חודשים רצופים ומעלה, רשאית להאריך את חופשת הלידה שלה למשך 1/4 מהוותק שצברה ולא יותר משנה, מומלץ להודיע למעסיק בכתב. הזכות מוענקת עפ"י חוק מגן ואינה מותנית בהסכמת המעביד.
חל איסור על פיטורי עובדת במהלך חופשת הלידה, ובתקופה של 60 יום מסיום חופשת הלידה. האיסור מוחלט אלא אם עסקו של המעביד חדל לפעול או שהמעביד הוכרז כפושט רגל, כשהמעסיק הינו תאגיד וניתן צו פירוק, או כאשר הפיטורים אינם קשורים ללידה.
חל איסור על פיטורי עובדת במהלך חל"ת על פי חוק ובמהלך 60 יום מסיום חל"ת ע"פ חוק, אלא בהיתר התמ"ת.
עובדת שהתפטרה במהלך תשעת החודשים שלאחר הלידה לצורך טיפול בילד, זכאית לפיצויי פיטורין כאילו פוטרה. תקופת הלידה תובא במניין ימי עבודתה לצורך חישוב פיצויי הפיטורין המגיעים לה.
גם אם האישה התפטרה מכיוון שמצאה עבודה המאפשרת לה לטפל בתינוק שלה (פחות שעות עבודה/ קרבה לבית וכו'), תהא זכאית לפיצויי פיטורין. עובדת זכאית לדמי אבטלה בתום 90 יום מהתפטרותה, אם נרשמה בלשכה כדורשת עבודה ולא נמצא לה מקום עבודה חדש. עובדת המאמצת ילד שגילו אינו עולה על 13, זכאית גם היא לפיצויי פיטורין אם התפטרה לצורך טיפול בו.
עובדת שהיא אם לילד עד גיל 16, זכאית להיעדר מעבודתה עד שמונה ימים בשנה בשל מחלת ילדה, על חשבון חופשת המחלה הצבורה שלה.
אם הילד חולה במחלה ממארת והעובדת עבדה שנה אחת לפחות אצל אותו מעביד, זכאית העובדת להיעדר עד 60 ימים בשנה עקב סיבה זאת.
זכות היעדרות בשל מחלת ילד, על חשבון ימי מחלה ,יכולה להינתן לאב ובלבד שתנוצל רק על יד אחד מההורים.
קיומה של זכות זו מותנה בכך שבן הזוג עובד אף הוא. לשם ניצול הזכות, על העובדת להגיש אישור רפואי בדבר מחלת ילדה.
למידע נוסף אודות זכויות נשים עובדות במהלך ההריון, הלידה וחופשת הלידה, באתר המוסד לביטוח הלאומי