שימור אישי של תאי גזע מדם טבורי הוא נושא התופס תאוצה בשנים האחרונות. להלן ההסבר המלא.
שימור אישי של תאי גזע מדם טבורי הוא נושא התופס תאוצה בשנים האחרונות ומטריד את מנוחתם של זוגות רבים, שבין כל שלל המטלות העומדות לפניהם לקראת הלידה ולאחריה, מתלבטים בשאלה האם לאסוף ולשמר את הדם הטבורי של תינוקם, כדי שאם במקרה, חס וחלילה...
כמה דקות אחרי הלידה ולפני שהשליה עם חבל הטבור תיזרק לפח, יש לכם, ההורים הטריים והגאים, אפשרות לעזור לאנשים אחרים. ניתן לתרום את תאי הגזע שבדם הטבורי למאגר בנק דם טבורי ציבורי, המיועד לאנשים החולים במחלה תורשתית או ממארת וזקוקים להשתלת מח עצם. מאגר זה הוא תקוותם של חולים שלא נמצא להם תורם מתאים מקרב בני משפחותיהם. אפשרות נוספת היא לאסוף ולשמור את הדם הטבורי בבנק פרטי, כסוג של ביטוח ביולוגי המיועד לשימוש בני משפחתכם בלבד.
שימור תאי גזע מדם טבורי הוא תחום רפואי ההולך ומתפתח בעשור האחרון ותופס תאוצה , בעיקר בשנים האחרונות. ההשתלה הראשונה והמוצלחת של תאי גזע שמקורם בדם חבל הטבור הייתה בילד חולה אנמיה ע"ש פנקוני ב-1989 בצרפת. מאז ועד היום בוצעו בהצלחה כ-20,000 השתלות תאי מח עצם ממקור של דם חבל הטבור ברחבי העולם.
תאי גזע (Stem cells) הם תאים הנבדלים מתאים אחרים בכך שעדיין לא עברו תהליכי התמיינות סופיים לתאים בעלי תפקוד ייחודי, ולכן הם מסוגלים להתמיין, לפי הסביבה שבה הם יהיו, לתאים של רקמות שונות. תאי הגזע הנלקחים בתום הלידה מדם הנשאר בחבל הטבור ובשליה נקראים תאי גזע מדם טבורי. במהלך התפתחות העובר בהריון, מיוצרים תאי הגזע של מערכת הדם והחיסון בעיקר בכבד. לקראת השליש האחרון של ההריון "נודדים" תאי הגזע למחזור הדם, ולאחר הלידה הם "מתמקמים" במח העצם, ולכן דם חבל הטבור והשליה עשיר בתאי גזע במועד הלידה.
איסוף הדם הטבורי מתבצע לאחר ניתוק חבל הטבור מהילוד, בהליך רפואי פשוט, לא מכאיב ונטול סיכונים לילוד. פשוט מחדירים מחט לווריד בקצה חבל הטבור ובאמצעותה שואפים לשאוב כמות של כ-80-140 מ"ל דם טבורי (עדיף כמה שיותר), לשקית המכילה חומר נוגד קרישה. הדם הטבורי מעובד ומוקפא בהדרגתיות ובאיטיות בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלזיוס, המאפשרת את שימורו למשך 15-20 שנה. ניתן לאסוף את הדם הטבורי לאחר הלידה , כאשר השליה עדיין ברחם האם וכאמור, כל התהליך נטול כאבים וסיכונים, הן לילוד והן ליולדת.
כיום, תאי הגזע המיועדים להשתלה נלקחים בדרך כלל ממח העצם של תורמים או מהדם ההיקפי לאחר גיוסם, באמצעות טיפול עם גורם גדילה של מח עצם, אולם הדם הטבורי הינו מקור חלופי יעיל יותר לתאי גזע בשל תכונותיהם הייחודיות של תאי גזע מדם חבל הטבור:
בנק הדם הטבורי הציבורי בישראל מיועד לכל מי שזקוק להשתלת מח עצם ומחפש תורם מתאים מבחינת סיווג הרקמות. מנות הדם הטבורי הנשמרות בבנק הדם הטבורי הציבורי זמין לכולם, בכל העולם, ולא רק בישראל. בניגוד לשימור אישי המתבצע בחברות פרטיות ומיועד לילוד ובני משפחתו בלבד, תרומת הדם הטבורי לבנק הציבורי היא אנונימית והקשר עם הילוד מתנתק. כל השתלת מח עצם מתורם מתנדב או ממנת דם השמורה בבנק הציבורי ניתנת למושתל במסגרת טיפולי ההשתלה שהוא עובר ואין תמורתה תשלום כלשהו.
הבנק הציבורי פועל בשיתוף פעולה של שלוש זרועות עיקריות: בית החולים האוניברסיטאי "הדסה", מגן דוד אדום ועמותת "דור ישרים" (עמותה שמטרתה למנוע מחלות גנטיות הנפוצות אצל יהודים). בבית החולים "הדסה" נמצא מרכז הבידוק של סיווג הרקמות ומאגר הנתונים הגנטיים של מנות הדם המיועדות להשתלה. בבנק הדם של מד"א ובעמותת "דור ישרים" נמצאים מרכזי השימור של מנות הדם הטבורי. כיום מתבצע איסוף הדם בבתי החולים "הדסה", "שערי צדק" ו"ביקור חולים" בירושלים, "וולפסון" בחולון ו"המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי" (איכילוב) בתל אביב וכן ב"בית החולים הממשלתי" בנהרייה.
מכיוון שהוא פועל בתקציב מוגבל, בנק הדם הטבורי הציבורי אינו מסוגל לאסוף מנות דם מכל יולדת המעונינת לתרום, אך בשנה האחרונה הצליח לאסוף ולשמר כ-1,000 מנות דם טבורי (שהינן, תיאורטית, שוות-ערך סגולי ל-50,000 תורמים מתנדבים). במהלך שלוש שנות פעילותו אסף סך הכל כ-3,000 מנות דם טבורי. לשם השוואה, בעולם כולו ישנם למעלה מ-12 מיליון תורמים פוטנציאליים ואילו בארץ קיימים 400,000 תורמים פוטנציאליים בשני מאגרים של תורמים: בבית החולים "הדסה" ובאגודת "עזר מציון". כיום מוערכת כמות מנות הדם הטבורי במאגרים הציבוריים בעולם בכ-450,000.
היתרון בתאי הגזע מדם טבורי הוא, כאמור, באפשרות להשתילם גם אם לא נמצאה התאמה מלאה בסיווג הרקמות של התורם והנתרם, כך שהסיכוי לאתר מנת דם שתתאים להשתלה עולה כשמדובר במאגר רחב. כמו כן, ישנן בארץ אוכלוסיות של מיעוטים, כמו יהודי אתיופיה, צ'רקסים, דרוזים, שהסיכוי הגנטי למצוא להן תורם במאגרים העולמיים הוא נמוך מאוד. לכן, יש חשיבות לכך שבנק הדם הטבורי הציבורי בישראל יכלול מנות דם המתאימות במיוחד לאוכלוסיות אלה.
מי שמעוניין בפרטים נוספים על בנק הדם הטבורי הציבורי ועל האפשרות לתרום לו, מוזמן לפנות למוקד התורמים ב"הדסה": טל. 6434035 - 02
בארץ פועלות מספר חברות המציעות שירותי בנק דם טבורי פרטי, תמורת תשלום לא מבוטל בסך כמה אלפי שקלים. נציגי החברה בה בחרתן יהיו נוכחים בחדר הלידה וידאגו לאיסוף הדם, בידוקו ושימורו למשך שנים. כאמור, שימור הדם הטבורי הוא מעין ביטוח ביולוגי משפחתי משום שתאי הגזע הנשמרים הם בהתאמה מלאה לתינוק ובהתאמה גבוהה לבני משפחתו במקרה הצורך. החלטה זו דומה, למשל, להחלטה שכל זוג לוקח, כמה בדיקות גנטיות לבצע לפני ההריון. בסופו של דבר, עבור כל משפחה זוהי החלטה תקציבית.
יש לציין כי מבחינה סטטיסטית, הסיכוי שאכן יעשה שימוש בדם - במקרה של לידה שגרתית וכשאין מחלה במשפחה - הוא נמוך מאוד. ההערכה הקיימת לגבי הסיכוי שמישהו מבני המשפחה ינצל את הדם הטבורי לצורכי השתלת מח עצם עומד על 1: 250,000.
עוד עובדה שכדאי לדעת: תאי הגזע מדם טבורי אינם מתאימים לטיפול במחלות תורשתיות מסוימות או בלויקמיה למשל. במקרה של לויקמיה בגיל הילדות, היא מופיעה אצל העובר כבר במהלך ההריון כך שהתאים עם פוטנציאל לויקמי נמצאים כבר בדם חבל הטבור. לכן, אם הילד יסבול מלוקמיה, לא תהיה אפשרות להשתמש בדם חבל הטבור שלו לצורך השתלה. במחלות תורשתיות שונות שניתן לרפאן על ידי השתלת תאי מח עצם, אי אפשר להשתמש בתאים שנלקחו מחבל הטבור של החולה מכיוון שגם הם נושאים את הפגם הגנטי.
עם זאת, חוקרים רבים מאמינים כי לתאי גזע מדם טבורי יש פוטנציאל רב הן בחקר מחלות והן בטיפול במחלות, וייתכן שבעתיד יתרחב השימוש בהם, למשל לשיקום רקמות וכתחליף (חלקי או מלא) להשתלת איברים, כגון: תאי לב ושריר הלב, תאי עצב, תאי כבד ותאי לבלב מייצרי האינסולין. החזון נשמע מבטיח אך יש לזכור כי שימושים עתידיים אלה נמצאים היום רק בשלב מחקרי-ניסיוני ואינם ישימים.
נקודה חשובה ביותר היא, שכאשר יש כבר ילד חולה, מומלץ לאסוף ולשמר את הדם הטבורי של תינוק חדש בריא שנולד לאותה משפחה, מכיוון שלתאים אלה, כאמור, יש סיכוי טוב וגבוה להתאים להשתלה לאח החולה. מנת דם טבורי של ילד אחר במשפחה יכולה להציל חיים במקרים של סרטן הדם, סרטן בלוטות הלימפה, מחלות תורשתיות, מחלות מטבוליות של חסר אנזימים, הורמונים או חומרים ביוכימיים נחוצים.
חברות בנקי הדם הפרטיות מציעות בדרך כלל שימור אישי לחלוטין, המיועד לבני המשפחה בלבד, אך באופן תיאורטי, אם אי פעם המנה תתאים למישהו הזקוק לה, ניתן למכור אותה תמורת תשלום. על המשפחה לחתום על הרשאה שבתנאים מסוימים, מנת הדם הפרטית שלה תהפוך גם לציבורית ותימכר לחולה לו היא מתאימה.
ד"ר אריה גרובר הוא מומחה למיילדות וגינקולוגיה ומנהל מחלקת אשפוז ושירותים אמבולטוריים בלאומית
פרופ' ראובן אור הוא מנהל המחלקה להשתלת מח עצם במרכז הרפואי "הדסה" והמנהל הרפואי של בנק הדם הטבורי הציבורי ומאגר התורמים של "הדסה" בישראל