נשים רבות מוצאות את עצמן מתלבטות לגבי מתי צריך לגשת לחדר הלידה. הן מפחדות להקדים, מפחדות עוד יותר ללדת במכונית, תוהות אם אילו צירים אמיתיים או שעוד ברקסטון היקס כמו שהיה עד עכשיו.
בסרטים זה תמיד אותו הדבר. הוא ישן. היא נוגעת בו בעדינות. "מה, מה קרה?" הוא ממלמל. "הגיע הזמן" היא מחייכת לעברו.
הוא מזנק מהמיטה, חוטף את התיק והם נוסעים כמו נהגי שוד לבית החולים. במציאות זה לא תמיד ככה, ונשים רבות מוצאות את עצמן מתלבטות לגבי מתי צריך לגשת לחדר הלידה. הן מפחדות להקדים, מפחדות עוד יותר ללדת במכונית, תוהות אם אילו צירים אמיתיים או שעוד ברקסטון היקס כמו שהיה עד עכשיו.
צירים - כאשר מופיעות התכווצויות (צירים) סדירות. בהתחלה ההתכווצויות קלות, בלתי מכאיבות ומופיעות לעיתים נדירות. בדרך כלל הן מתחילות בגב התחתון ובהמשך פונות לכיוון שיפולי הבטן. ההתכווצויות הופכות לתכופות יותר, אינן פוסקות עם שינוי תנוחה, וכאשר מתחיל תהליך הלידה הן מופיעות בתכיפות של אחת לכל 3-5 דקות. כאשר ההתכווצויות עדיין חלשות, המשיכי בפעילותך הרגילה, או נסי לישון. הודיעי לבן המשפחה האמור ללוות אותך בלידה, על מנת שיוכל להתארגן ולהגיע בזמן. כאשר תכיפות ההתכווצויות מגיעה לאחת לכל 5-7 דקות, ועוצמתן גוברת, הגיע זמן לפנות לחדר לידה.
ירידת מים - במהלך הלידה מתרחשת פקיעה של שק מי השפיר שבתוכו מונח העובר. פקיעת הקרומים מתרחשת בדרך כלל כאשר ההתכווצויות סדירות, אך בכ- 8-10% מהמקרים פקיעת הקרומים מתרחשת לפני תחילת ההתכווצויות, בשלב מוקדם. מי השפיר עשויים לזרום מהנרתיק בזרזיף דק ולגרום לתחושת רטיבות (נשים רבות נוטות לתהות אם זו אכן ירידת מים או בריחת שתן), או בזרם ניכר, המרטיב את בגדיך ואת הרצפה תחתיך. במקרה של ירידת מים יש לגשת לחדר הלידה בהקדם.