טפשת הריון

תודי, כמה פעמים יצא לך, מאז שגילית שאת בהריון, להיכנס לחדר ולא לזכור למה? לא למצוא את המפתחות שלך (שאותם את מניחה במקום קבוע כל יום מזה 3 שנים...)? לפתוח את המקרר ולגלות שם את משקפי השמש? אל דאגה, זה קורה לכולנו. טפשת הריון היא תופעה אמיתית וממשית ונדירות הנשים שלא סובלות ממנה בדרגה זו או אחרת (ואל דאגה, מי שהצליחה לשרוד הריון בלי לסבול מזה, כנראה תסבול מסינדרומי ההמשך - טפשת ילודה וטפשת הנקה). 

איך זה מרגיש?

נשים מדווחות כי טפשת הריון מרגישה מעט כמו לחיות בערפל. לטענתן, כל מה שאינו קשור ישירות בהריון מטושטש יותר, לא בפוקוס. נשים רבות מדווחות על שכחנות, רגישות יתר וחוסר יכולת להתמקד במטלות. הן מוצאות כי אינן מצליחות לאיית מלים פשוטות, שוכחות איך קוראים לחפצים יומיומיים שונים והמשפטים שלהן משובשים, חסרי רצף ולא מובנים. הן שוכחות פגישות, לא זוכרות לקנות חלב (למרות שהן כבר בסופר, בדיוק למטרה זו!), שוכחות לכבות את התנור ולא מוצאות את רכושן. למעשה, התחושה הכללית שנשים מדווחות עליה היא של "פעם הייתי חכמה, אני לא יודעת מה קרה לי, אבל אני כבר לא כזו..."

מה גורם לטפשת הריון?

ישנן מספר השערות, ונראה כי שילוב בין כולן היא הגורם האמיתי לטפשת הריון. 

• הלחץ וחרדה משפיעים על יכולת קוגניטיבית. מכיוון שברמה זו או אחרת נשים הרות תמיד נמצאות בלחץ, בין הבדיקות השונות לתופעות השונות, בין ההתארגנות לבין העומס הרגשי - התופעה במיוחד בולטת בהריון. 
• חוסר שינה משבש תהליכים קוגניטביים ופוגע בזכרון וביכולת הבנה ועיבוד מידע. בין הקימה לשירותים 3 פעמים בלילה לחוסר שינה מהתרגשות, בין חוסר הנוחות בזמן השינה לצרבת - אין ספק שהשינה שלך לא איכותית כמו שהייתה בעבר (וזה רק הולך ומדרדר מכאן). השינה אינה רציפה, אינה עמוקה והתוצאה - טפשת הריון. 
• המוח שלך זקוק לאנרגיה רבה לתפקוד אופטימאלי, אך גופך סחוט ומותש. אין לו מלאי עודף של אנרגיה והוא עסוק בניצול מעט האנרגיה שיש לו על מנת לגדל בתוכך תינוק. 
• גם כאן ההורמונים אשמים. רמות הפרוגסטרון והאסטרוגן הזורמים בגוף במהלך ההריון משפיעים על נוירונים שונים במוח ועל תפקודם. 
• הגוף מושקע כולו ביצירת אדם קטן, ודברים כגון לאסוף את הדואר או להתקשר לחשמלאי הופכים לזניחים. 
• התעדוף שלך משתנה. סדרי העדיפויות שלך לחלוטין שונים ממה שהיו לפני כמה חודשים, והפרזנטציה שאת מכינה לבוס מקבלת מקום משני לעומת העיסוק בשני הגוונים של הוורוד שאיתם את רוצה לצבוע את החדר. 
• המוח מתפקד באופן שונה בהריון. במהלך ההריון יש התגברות של הפעילות המוחית הקשורה ברגשות, פעילות שחיונית על מנת לאפשר את ההיקשרות שלך אל התינוק.  

מה אפשר לעשות בעניין?

• קודם כל - לנשום עמוק ולהירגע. סטרס רק מחמיר את המצב. 
• מומלץ להתחיל לכתוב הכל. פשוט להכין רשימות, להשתמש ביומן, לתלות פתקים גדולים ובולטים סביב הבית. 
• זה הזמן להאציל סמכויות. באופן כללי - כל מה שלא חיוני שיעשה, ולא מתחשק לך לעשות - אל תעשי. מה שכן חיוני תעבירי הלאה לאנשים אחרים.  
• (תנסי) לישון יותר, ובמיוחד לנסות להגיע לשינה עמוקה וטובה על מנת לנסות להחיות את הפעילות המוחית. 
• תאכלי מזונות רוויים בכולין. מינרל זה הוא אבן יסוד בכימיקל אטציל-כלורין, אשר אחד מתפקידיו הוא יצירת זכרונות. מזונות עשירים בכולין כוללים ביצים, דגים, בקר, עוף, הודו, חלב ושוקולד (במידה עם השוקולד, בבקשה!), ומזונות עשירים באומגה 3, התורם לתפקוד בריא של המוח. 
• תזרמי ותצחקי. זה קורה. זו עובדה. תני לעצמך לנוח, תני לעצמך לשכוח. תהני מזה. לפחות יש לך תירוץ טוב. 

חשוב לשים לב 

שימי לב שאת לא שוכחת דברים מהותיים כמו לחגור את הילד במושב הבטיחות, את הכתובת שלך, שמות של אנשים סביבך. במידה וכן - מומלץ לפנות ולהיבדק אצל רופא/ה בהקדם. עבור כל שאר הדברים שאת לא זוכרת - תתנחמי בזה שהמצב הוא נורמלי לחלוטין. והוא גם זמני. יחסית. בכל אופן - אחרי שאת מסיימת עם הלידות, ואחרי שהילדים חוזרים לישון לילות שלמים (ולפני שהם יוצאים לבלות בלילה ומדירים שינה מעיניך) - המוח חוזר לתפקוד מלא.