חושבת על הריון? לפני הכניסה להריון יש מספר דברים שאפשר וכדאי לעשות על מנת להקל על התהליך. בהצלחה!
רופא נשים מוצאים על פי המלצות מחברות או משפחה. ניתן לבקש המלצה גם מרופא המשפחה שלך או לחפש רופא נשים קרוב למקום מגוריך באתר לאומית או דרך מוקד שירות לקוחות. חשוב שתמצאי רופא נשים שאת מרגישה עימו בנוח, ושגישתו תואמת להשקפת העולם שלך. במהלך התור הראשון שלך רופא הנשים ייקח ממך היסטריה רפואיתוץ מלאה, ימליץ על בדיקות שגרתיות כגון משטח PAP, בדיקת שד ובדיקות דם וייתן לך מרשם לחומצה פולית.
חומצה פולית היא ויטמין מקבוצת B9. החומצה הפולית חיונית בהתפתחות התקינה של המוח ומערכות אחרות בגוף העובר ועשויה להפחית את הסיכון להתפתחות מומים בתעלה העצבית. מכיוון שאיברים אלה מתחילים להתפתח בשלב מאד מוקדם בהריון מומלץ להתחיל ליטול חומצה פולית לפחות 3 חודשים לפני תחילת ניסיונות הכניסה להריון. חומצה פולית מצויה גם במזונות שונים, בעיקר בעלים ירוקים כגון תרד, עלי מנגולד, ברוקולי, כרוב ופטרוזיליה וכן גם בפלפלים אדומים, אגוזים, אבוקדו, דגני בוקר ולחם מקמח מלא (אליהם מוסיפים חומצה פולית) ואיברים פנימיים.
כל תא בגופינו מכיל 23 זוגות כרומוזומים אשר בתוכם החומר הגנטי שלנו. כל הורה מעביר לילד אחד מכל זוג כרומוזומים. בין כל המידע העוסק בצבע עיניים, מבנה גוף, אינטליגנציה ואופי, מצוי גם מידע בנוגע למחלות העוברות בתורשה. ניתן להיות נשא של מחלה מבלי להיות חולה בה, אפילו של מחלה קשה, וברוב המקרים נשאים לא יידעו שהם נושאים את המחלה ללא סקר גנטי מקיף. מומלץ לקבוע פגישה עם יועץ גנטי. היועץ יעבור על ההיסטוריה הרפואית המשפחתית שלכם, ישאל שאלות לגבי המוצא שלכם וימליץ על בדיקות רלוונטיות. הסקר הגנטי הוא בדיקת דם פשוטה של אחד ההורים. אם בן הזוג הנבדק נמצא נשא, ייבדק גם בן הזוג השני. אם שניהם אותרו כנשאים ימליצו בפניהם לבצע אבחון של העובר בשלב מוקדם בהריון. ניתן לצבע אבחון גנטי של עובר על ידי בדיקת סיסי שלייה כבר בשבועות 10-11 של ההריון, או על ידי בדיקת מי שפיר בהמשך ההיריון.
תוצאות הבדיקות הגנטיות מגיעות לאחר כ- 3 שבועות ולכן מומלץ להתחיל את התהליך עוד לפני הכניסה להריון או בשלב מוקדם ככל האפשר. תוצאות הנשאות תקפות לכל הריון עתידי, ובהריונות הבאים נותר רק לבדוק אילו עוד בדיקות נוספו.
רוב הבדיקות הן בתשלום ומסובסדות על ידי לאומית כסף/זהב. בדיקות טייזקס, סיסטיק פיברוזיס ודיסאוטונומיה משפחתית ממומנות על ידי המדינה, לזכאים.
אם הינך נוטלת תרופות באופן קבוע מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל שלך לגבי התרופות השונות, אם הן מותרות בהריון, ואם לא - לדון איתו לגבי מרשם לתרופות חליפיות.
עוד לפני ההריון חשוב לעשות בדיקות דם לבדיקת נוגדנים לטוקסופלסמוזה ו- CMV. שתי מחלות אלה נפוצות ומרבית האוכלוסייה סבלה מהן בעבר ופיתחה נגדן נוגדנים. במקרה ואין נוגדנים לטוקסופלזמוסיס, יש להימנע ממגע עם צואה של חתולים (לתת למישהו אחר להחליף את ארגז החול של החתול, להקפיד על שטיפת ידיים יסודית אחרי עבודה או משחק בגינה) ולהיזהר ממגע ומאכילה של בשרים נאים. CMV, לעומת זאת, מועבר דרך הפרשות גוף (רוק, שתן, צואה, דם, דמעות, נזלת וכו'). סימפטומי המחלה הם של שפעת קלה ולכן ההמלצה היא להקפיד יתרה בזמן חשיפה למישהו חולה: לשטוף ידיים תכופות, לחטא, לאוורר ולשמור מרחק. נשים שעובדות עם ילדים מתבקשות להקפיד על שימוש בכפפות חד פעמיות בזמן החתלה ולחטא ידיים לעיתים תכופות. התייעצו עם הרופא אודות בדיקת נוגדנים לחצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. מרבית הנשים הישראליות הנמצאות בגיל הפוריות מחוסנות כנגד חצבת, חזרת ואדמת מכיוון שקיבלו חיסונים נגד מחלות אלו בילדותן. חיסון נגד אבעבועות רוח הוסף לחיסוני השגרה בשנת 2008 ועל כן רוב הנשים בגיל הפוריות לא חוסנו נגדה. משרד הבריאות ממליץ לנשים שלא חלו בעבר באבעבועות רוח, או לא קיבלו 2 מנות של חיסון נגד המחלה, להתחסן. מומלץ לחכות חודש ימים לאחר קבלת החיסון לפני כניסה להריון.
לקראת כניסה להריון מומלץ להתחיל לערוך שינויים באורח החיים: