בזמן אירוע מוחי נוצר נזק לרקמת המוח, אשר עלול להוביל עקב כך לפגיעה תפקודית בדרגות שונות. אז מה זה בעצם שבץ ומה התסמינים? איך מטפלים בשבץ, וכיצד ניתן לשפר את התפקוד והעצמאות לאחר האירוע המוחי?
אירוע מוחי (stroke) הוא מצב בו ישנה חסימה בזרימת הדם לאזור מסוים במוח, או כאשר נוצר דימום באחד מכלי הדם במוח. שני המצבים הללו מובילים לפגיעה ברקמה המוחית, אשר עלולה להיות בלתי הפיכה.
חשוב לדעת שאין הבדל בין אירוע מוחי לשבץ, מדובר בשמות נרדפים.
שבץ עשוי להתבטא עם תסמינים שונים, כתלות באזור במוח שסובל מפגיעה בזרימת הדם אליו. מבין התסמינים ניתן למנות:
תסמיני השבץ מופיעים בבת אחת, בניגוד למצבים אחרים העשויים להתפתח באיטיות. לכן, במידה ואחד התסמינים שצוינו מעלה מופיע באופן פתאומי יש לגשת בדחיפות לטיפול רפואי.
מרבית מקרי השבץ המוחי נגרמים בשל אירוע איסכמי. שבץ איסכמי מתרחש כאשר ישנה חסימה באחד מכלי הדם במוח, כתוצאה מקריש דם או גורם אחר המפריע לזרימת הדם. גם רבדים המכונים 'פלאקים' הנוצרים בכלי הדם עשויים להשתחרר באופן פתאומי ולהוביל לשבץ.
כמו כן, קיים מצב נוסף המכונה שבץ מוחי חולף (לעיתים מתייחסים אליו בתור 'שבץ מוחי קל', או באנגלית TIA: Transient Ischemic Attack). שבץ מוחי חולף שונה ממצבי שבץ אחרים, שכן באירוע חולף נוצרת חסימה לזמן קצר בלבד, והמטופל/ת נותר/ת ללא פגיעה תפקודית.
עם זאת, חשוב לדעת כי שבץ מוחי חולף מהווה גורם סיכון משמעותי לאירוע מוחי 'רגיל', כזה העשוי לגרום לפגיעה תפקודית – ולעיתים מכונה 'תמרור אזהרה' לשבץ. לכן, במקרים של שבץ מוחי חולף חשוב לדאוג לאיזון שאר גורמי הסיכון של המטופל/ת לשבץ מוחי, באם ישנם – כגון איזון ערכי הסוכר והשומנים בדם, שיפור התזונה, הקפדה על פעילות גופנית, וכדומה.
שבץ המורגי מתרחש כאשר אחד מכלי הדם במוח מתחיל לדמם מסיבה כלשהי. הדימום מכלי הדם גורם ללחץ על רקמת המוח, מה שמוביל לפגיעה בתאי המוח ולתסמיני השבץ. ישנם מספר מצבים העשויים לגרום לשבץ המורגי, ביניהם יתר לחץ דם.
הטיפול בשבץ מוחי נחלק ל- 3 חלקים עיקריים:
חולה שעבר/ה שבץ עשוי/ה להיות בסיכון לאירוע מוחי נוסף, ולעיתים גם למחלות לב וכלי דם אחרות. לכן, עם השחרור מבית החולים חשוב להגיע לרופא/ה המטפל/ת, לצורך טיפול מניעתי מתאים ואיזון מצבים רפואיים שונים – על מנת להקטין את הסיכון לאירוע חוזר.
הטיפול המניעתי עשוי לכלול שילוב בין טיפולים תרופתיים שונים לבין שינויים המכונים 'אורח חיים' – אשר עיקרם הקפדה על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית קבועה, והימנעות מעישון.
הפגיעה שנוצרה למוח בעקבות השבץ עשויה להוביל לפגיעות בתחומים תפקודיים שונים, אשר לעיתים עשויות להוביל למגבלה קבועה.
חלק מהמטופלים והמטופלות מצליחים להתאושש יחסית מהר לאחר השבץ ולשוב לתפקוד. במקרים אחרים יש צורך בליווי מקצועי על מנת לחזור לתפקוד עצמאי ככל הניתן.
לכן, כל חולה שעבר/ה אירוע מוחי זכאי/ת לשיקום בבית או במסגרת שיקומית. על תהליך השיקום אחראי צוות רב מקצועי, המורכב בין היתר מרופאות ורופאים, צוות סיעודי, טיפולי פיזיותרפיה, קלינאי/ת תקשורת, וריפוי בעיסוק.
תהליך השיקום עשוי להיות ממושך, וזאת בהתאם לתסמינים, לחומרה, וליכולת התפקודית של כל מטופל/ת. על אף שהתהליך עשוי להיות אינטנסיבי ולא קל, חשוב לזכור כי שיקום בהחלט מוביל לשיפור ניכר בתפקודם של חולים רבים לאחר שבץ.
לריפוי בעיסוק יש תפקיד משמעותי בשיקום לאחר אירוע מוחי. מטרת התהליך של ריפוי בעיסוק לאחר שבץ היא להשיב את המיומנויות לביצוען של פעולות יומיומיות שונות, ובכך לשפר את התפקוד והעצמאות.
במסגרת ריפוי בעיסוק המטפל/ת מתאימ/ה את התכנית הטיפולית לפי הצרכים, המקצוע, והפעילויות השגרתיות של כל מטופל/ת. ניתן לשים דגש על מיומנויות שונות, כגון בישול, שימוש במחשב, תפעול כלי עבודה, ועוד – לפי הצורך של כל אחד ואחת.
כמו כן, במידה והאירוע המוחי הוביל לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד, במהלך טיפולי ריפוי בעיסוק עובדים גם על ההתאמות השונות הנדרשות כעת ושימוש בכלי עזר שונים.
לאחר אירוע מוחי לעיתים מומלץ להמשיך בחלק מהטיפולים שניתנו במהלך השיקום, כגון ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה, גם לאחר השחרור מהמסגרת השיקומית.
כלקוחות לאומית, אתם ואתן זכאיות לטיפולי ריפוי בעיסוק הניתנים על ידי הצוות מקצועי של מטפלים במרכזים רפואיים או במכוני ההסדר. ניתן לקבל הפנייה לטיפולים מרופא/ת המשפחה