כל מה שאתם צריכים לדעת על כורכום
כורכום הוא מרכיב צהבהב-כתום של שורש צמח הטומריק (Turmeric) הקשור למשפחת הזנגביל, הגדל ברחבי הודו, אסיה ומרכז אמריקה. הכורכום משמש תבלין נפוץ וצבע מאכל טבעי (E100). שורשי הצמח מיובשים, ואז הופכים אותם לקפסולות ותמציות. הכורכום בצורתו הטריה, מכיל אשלגן, חומצה אסקורבית (ויטמין C) בטא-קרוטן וחומרים מעכבי חמצון. החומר הפעיל בצמח הכורכום נקרא כורכומין (Curcumin).
במהלך ההיסטוריה יחסו לכורכום כמעט את כל סגולות המרפאה שניתן להעלות על הדעת. הרפואה המסורתית בהודו ובסין עשתה שימוש נרחב בכורכום לריפוי מחלות זיהומיות, כאבים, בעיות עור, שיפור פוריות ומנגד, לצורך מניעת הריון. גם כיום בהודו נהוג להוסיף את תבלין הכורכום לחלב כתרופה לכאבי בטן, צינון, פצעים ועוד.
מספר הולך ועולה של מחקרים, החל משנות ה-70 ועד היום, בחנו את השפעות הכורכומין על מגוון מצבים רפואיים. רובם הגדול של המחקרים השתמשו בתוספי כורכומין אשר בדרך כלל מכילים תערובת של כורכומינואידים בכמות של 400-500 מ"ג לכמוסה (שווה ערך ל-14-17 גר' שורש כורכום), כאשר הכורכומין הוא הכורכומינואיד(החומר הפעיל) המרכזי מבניהם.
מחקרים בתנאים אנושיים, מצאו כי לכורכומין אכן ישנן תכונות אנטי-דלקתיות, נוגדות-חמצון ונוגדות-סרטן , והוא יכול לגרום לאפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן) של תאים סרטניים אנושיים.
אבל תכלס, מה מצאו מחקרים בבני אדם בתיסוף כורכומינואידים?
מחקרים נוספים בחנו ועדיין בוחנים את השפעות הכורכומין על סוגי סרטן שונים, מחלות מעי דלקתיות, סוכרת, כאב ניתוחי וכמרכיב במי פה להפחתת הפלאק.
המרכז הלאומי לרפואה משלימה בארה"ב (NCCIH) חקר את השפעות הכורכומין במחלת האלצהיימר, דלקת פרקים ראומטית ובסרטן המעי והפרוסטאטה.
בניגוד למספר עצום של מחקרים הבוחנים את יכולות המרפא של צמח הכורכום, מעט מחקרים מצאו השפעות חיוביות בתוספת כורכומין בלבד, וגם במחקרים הללו עוצמת ההשפעה ו/או חוזק הממצעים היו חלשים. מדוע?
בתחום המחקר של הכורכומין לא ברור מדוע רכיב תזונה בעל סגולות רפואיות כל כך גדולות אינו מביא לתוצאות אחידות ומשמעותיות בקליניקה/בשטח. הסיבות המרכזיות לכך הן בעיית הספיגה ממערכת העיכול והפירוק המהיר של הכורכומין בכבד. שני הגורמים הללו מבטלים את השפעתו הפוטנציאלית של הכורכומין שאינו מצליח להיכנס לגוף ולהישאר מספיק זמן על מנת להגיע לתאי המטרה.
בשנים האחרונות חברות תוספי המזון משקיעות מאמצים רבים במציאת דרכים לשיפור ספיגתו ולמניעת פירוקו של הכורכומין. הוכח כי פיפרין (Piperine) החומר הפעיל בתמצית של פלפל שחור מסייע לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית של כורכומין. מסיבה זו תוספים המשלבים כורכומין + פיפרין הם למעשה עדיפים לשיפור הספיגה. נוסף על כך ישנו פיתוח של טכנולוגיות שונות לשיפור ספיגה וזמינות ביולוגית של הכורכומין מתוספי התזונה.
כורכומין נחשב כבטוח לשימוש וכמעט ולא דווחו תופעות לוואי בשימושו כתוסף.
גם בנטילת מינונים גבוהים של כורכומין לא נמצאו תופעות לוואי. לעיתים רחוקות דווחו מקרים של קלקול קיבה או שלשולים, אך אלו יכולים להיפתר על ידי נטילת מינונים נמוכים יותר או נטילת הכורכומין עם הארוחה.
לא מומלץ ליטול כורכומין כאשר סובלים מאבני- מרה או חסימת דרכי המרה מפני שזה מעלה את רמות החומצה במרה.
לכורכומין יכולות ריפוי והגנה כנגד מגוון בעיות רפואיות, אולם גוף האדם מורכב יותר מתאים במעבדה. קיים פער בין סגולות הריפוי של הכורכומין להשפעותיו הפיזיולוגיות על גוף האדם כאשר נלקח כתוסף תזונה. ייתכן ועם התקדמות המדע והטכנולוגיה, יוכל הכורכומין לשמש כמרפא משמעותי למגוון רחב של בעיות רפואיות.
תוספת של כורכום לאוכל משפרת את טעמו לאין ערוך.
מומלץ וכדאי לכל אדם לבדוק באופן אישי האם ישנה השפעה חיובית על הרגשתו ובריאותו, בעיקר אם מדובר בכאב מפרקים או בעיות במערכת העיכול.
מומלץ לבחור תוסף המשלב פיפרין או טכנולוגיות לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית.