להנחיל שינוי תזונתי במסגרות החינוך

בריאות מגיל צעיר

הבריאות ובכללה התזונה והפעילות הגופנית היא משאב המאפשר איכות חיים, פיתוח יכולות והשתלבות בחיי החברה והכלכלה. לקות בבריאות עלולה לפגוע ביכולותיהם הלימודיות והחברתיות של ילדינו. כמו כן היא עלולה לגרום לליקויים בבריאות במהלך החיים ולמחלות כרוניות כגון: יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ועוד. תזונה נכונה כחלק מאורח חיים בריא ופעיל בגיל צעיר מקטינה את הסיכון לתחלואה ותורמת לשיפור בריאותו של האדם. התנהגות האדם מעוצבת כבר בגיל הרך ולכן ,אימוץ אורח חיים לא בריא בילדות יביא לצורך בשינוי התנהגותי בגיל הנעורים או בגיל המבוגר, תהליך שידרוש משאבים ומאמצים רבים ולא תמיד יצליח. משום כך חשוב להטמיע הרגלי אכילה נכונים כבר בגילאי הגן ובית הספר היסודי.
אותו אורח חיים לא בריא, המאופיין בצריכת מוצרים עתירי סוכר ושומנים ובחוסר פעילות גופנית, הוא עיקר מקורה של השמנת היתר. מוצרים אלו נמצאים בשוק כתוצאה מתרבות השפע שבה אנו חיים והילדים נדרשים לבחור. השאלה איך יבחרו? במה יבחרו? וכמה יבחרו? אם כך, אתם יכולים להבין מדוע עלינו ההורים המחנכים ומדריכי הבריאות מוטלת החובה להקנות הרגלי אכילה נכונים כבר מגיל צעיר בבית ובמסגרות החינוך ובכך להבטיח שמירה על בריאות ילדינו ועתידם.

תוכניות חינוך לבריאות במסגרות החינוכיות

בשנים האחרונות עלה הצורך בהטמעה של תכניות בריאות בתוך מערכת החינוך כתוצאה מתופעת ההשמנה ההולכת וגדלה ומהבעיות הבריאותיות הנלוות לה. קידום בריאות (Health promotion) מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) כתהליך המאפשר לאנשים להעלות את שליטתם על בריאותם ולשפרה, וכולל פעילויות המפחיתות את הסיכון לבריאות ומביאות לשיפור ברמתה. על פי גישת המסגרות (Setting) בקידום הבריאות, מסגרת בית הספר מאפשרת נגישות לקבוצות אוכלוסייה מוגדרות בעלות מאפיינים משותפים, ולכן מסייעת בבניית תכנית התערבות המותאמת לצרכי הקבוצה. כמו כן היא מקנה ידע, ערכים ותרבות לדור הבא.
במחקר שנעשה ב- 2012 מטעם אוניברסיטת חיפה בדקו האם יש הבדלים בין בתי ספר מקדמי בריאות לכאלו שאינם מקדמי בריאות. המחקר כלל 3 קבוצות:

• בתי ספר מקדמי בריאות.
• בתי ספר שאינם מוכרים כמקדמי בריאות, אך בעלי פעילות מדווחת בנושא אורח חיים בריא למשרד החינוך
• בתי ספר ללא פעילות מדווחת בנושא אורח חיים בריא.

המחקר בדק את השפעת קידום בריאות בבתי ספר מזוויות שונות, ומצא כי בבתי ספר מהקבוצה הראשונה התלמידים מקפידים יותר על הבאת מזון בריא לביה"ס, מודעים יותר לחשיבות של ארוחת הבוקר, שמים דגש על הליכה ברגל ועיסוק בספורט הן בביה"ס והן אחרי שעות ביה"ס, משתתפים יותר בהפסקות פעילות בחצר בית הספר ועוד, זאת לעומת תלמידים הלומדים בבתי ספר בקבוצה השלישית. עוד נמצא, כי בבתי ספר בקבוצה הראשונה קיימות יותר פינות הסברה בנושא בריאות ופחות קיוסקים או מזנונים המוכרים ממתקים, חטיפים, ושתיה ממותקת.
לאור ממצאי המחקר ,נראה שהפעלת תכניות קידום בריאות בבתי הספר תורמת לשיפור התנהגות בריאה של תלמידים. עם זאת, יש לבדוק את המשמעות המעשית של "בית ספר מקדם בריאות". ייתכן ויישום התיאוריה בשטח אינו מלא ויש צורך לחזק את הגישה הייחודית הנדרשת מבתי הספר מקדמי בריאות זאת על מנת לחזק את התוצאות החיוביות הנצפות בבתי הספר .

שילוב דיאטניות במערכת החינוך

כיום, ניתן לראות שכבר ברוב בתי הספר והגנים מופעלות תכניות לאורח חיים בריא המשלבות דיאטניות ומורים לחינוך גופני. תפקידה של הדיאטנית הוא להעביר ידע על המזונות שאנו אוכלים ועל ההרכב שלהם: פחמימות, חלבונים ושומנים, החשיבות שיש להם לבריאותנו הפיסית והנפשית. תפקיד הדיאטנית ללמד כיצד להסתכל על אריזות המזון, להסביר על חשיבות שתיית המים, ארוחת הבוקר וחשיבות הפעילות הגופנית הכוללת בתוכה הפחתת שעות מסך כחלק מאורח חיים בריא. על המורים ליישם את התכנית ולהכיר בכך שהם וההורים , הם עיקר סוכני השינוי ועליהם מוטלת האחריות לדאוג ליישומה.

ישום חוזר מנכ"ל בנושא ממתקים בבתי הספר והגנים

החל מה- 1.9.16 נכנס לתוקף חוזר מנכ"ל של משרד החינוך בדבר איסור אספקת ממתקים בבתי הספר והגנים. למעשה, כל ממתק בבית הספר או הגן אסור לחלוטין (אסור להביא גם על ידי ההורים על מנת לחלק בכיתה או בגן). ישנם בתי ספר שלזכותם יאמר שהם מצליחים לשמור על כך ובהם קיימת משמעת חזקה וישנם בתי ספר שלא מצליחים לאכוף את החוק מפאת אוזלת יד של המורים וההנהלה.

לפעול למען קידום אורח חיים בריא בבית ובבית הספר

1. אחת מנקודות המכשול של הסביבה החינוכית היא בנושא של תגמול התנהגויות רצויות באוכל וממתקים (סוכריה למי שיושב יפה, ממתק למי שהקשיב בשיעור, ביסקוויט לילדים שאספו את הצעוצעים בחצר ואפילו שוקולד לילדים שעשו את צרכיהם בסיר, הם רק חלק מהדוגמאות הרווחות במערכת החינוך). אוכל נועד להשבעת הרעב, ושימוש באוכל כפרס או בתגמול, יוצר התניה לא בריאה ולא נכונה. אם יש שימוש במוצרי בסביבה החינוכית בה ילדכם מצוי, יש לעצור זאת במידיית, ואם יש צורך - להפנות את הצוות החינוכי לייעוץ של דיאטנית.
2. הקפדה על שתיית מים והימנעות משתייה ממותקת גם בבית וגם בבתי הספר. השתייה המתוקה כוללת קלוריות ריקות, ללא ערכים תזונתיים וללא תרומה לבריאות. הנחייה זו כוללת גם מיצי פירות, המשווקים כ"בריאים", אך בכל זאת עתירי סוכר.
3. הקפדה על מזונות דלים בנתרן. מומלץ לבחון את התוויות על גבי המזונות שרוכשים ובחור באפשרויות דלות בנתרן. בנוסף, מומלץ לצמצם את צריכת המזונות המתועשים כגון המבורגר, קבב ונקניקיות המגיעים במארזים, לצריכה מהירה ולהעדיף אוכל ביתי.
4. הקפדה על אכילת פירות וירקות. את הירקות והפירות מומלץ לאכול בקליפתם, לאחר שטיפה יסודית. הצריכה המומלצת היא של 2-3 מנות פרי מידי יום.
5. יש לאסור על פרסום או שיווק מזון מהיר לילדים במסגרת בתי הספר.
6. קיים חוזר מנכ"ל האוסר על מכירת ג'אנק פוד בבתי הספר. אחריות כל הורה והורה לוודא כי הנחיה זו ממומשת בבית ספרכם.
7. הפחתה של "שעות מסך" (שעות טלוויזיה או מחשב) בבית ובבית הספר, והגבלת האכילה מולם.
8. הקפדה על אכילת ארוחת הבוקר הכוללת גם פחמימה כגון לחם/דגנים מלאים על מנת שתספק אנרגיה למוח.
9. פעולה למען הוספת שעות החינוך הגופני בבתי הספר ופעילות ספורט בשעות אחר הצהריים.