אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
מזונות רבים, בעיקר תעשייתיים, משווקים לצבור הרחב תחת כותרות בעלות הילה בריאותית, באופן שלא תמיד תואם את המציאות. מזונות אלו עוטים "מסכות" בריאות: שמותיהם ופרסומם מסווים לעיתים את מה שיש באמת במוצר. עינת לב ארי, דיאטנית קלינית של לאומית שירותי בריאות, עושה קצת סדר במונחים.
מושג זה מופיע על מספר רכיבי מזון תעשייתיים: בעקר על חטיפים (חטיפי אנרגיה) ועל משקאות (משקאות אנרגיה). הצמדת המונח "אנרגיה" לחטיפים ומשקאות יוצר רושם של מוצר הנועד לספורטאים או כאלו הרוצים להטען באנרגיות "אקסטרה", למשל לפני מבחנים או מאמצים אחרים, בתקווה שהמוצר הארוז יספק באופן מירבי את הצורכי האנרגיה שלנו. עבור אמונה זו, אנו מוכנים לשלם די הרבה.
אז מדוע מדובר במסיכה? מכיון שכל מזון המכיל פחמימות, חלבונים ושומנים מכיל אנרגיה (אנרגיה =כוח!), וכאלו יש לרוב: בשבולת שועל, בפירות, בלחמים שונים, קרקרים, בייגלה, שוקולד, גלידה, בעצם בכל מזון שאנו אוכלים שאיננו מורכב רק ממים וסיבים. אם ננתח את תכולת רכיבי המזון של חטיפי האנרגיה השונים נראה שרובם מכילים דגנים (קמח חיטה, שבולת שועל, אורז ועוד), פירות יבשים בהרכבים שונים, אגוזים וזרעים יבשים.
אין שום יתרונות לחטיף זה על פני אכילת פרוסת לחם + ממרח תמרים, למשל, או אכילת בננה וכמה אגוזים טריים או כמה ביסקווטים פשוטים וזולים. לא רק זאת, אלא שהמזונות האחרונים לרוב נקיים מחומרים המוספים לחטיפים. כגון חמרים משמרים ושומנים מוקשים (שומני טראנס לא בריאים).
הכי חשוב: הם זולים ולא מכבידים על הכיס כמו החטיפים המוזכרים לעי’’ל ועושים את אותה העבודה בדיוק אם צורכים אותם במידה ובהתאמה לצרכינו. (כאן חשוב לציין את חשיבות הייעוץ התזונתי האישי, במיוחד לעוסקים בספורט, לקביעת הצרכים התזונתיים ותזמון הארוחות).
באותו האופן, אם ננתח את תכולת משקאות האנרגיה, נמצא כי הם עשירים בסוכר ובקפאין (קיימת בהם גם חומצה אמינית הנקראת טאורין שעל השפעתה ובטיחות השימוש בה ישנן השגות). שתיית 2 כוסות קפה + 2.5 כפיות סוכר מספקות את תכולתה של פחית משקה אנרגיה ממוצעת אחת. לגבי החומרים האחרים כגון: ויטמינים מקבוצה B , טאורין וגלוקורונט, ניתן לקבלם מהמזון מדגנים (למשל שבולת שועל), עדשים ואגוזים.
חשוב לציין עבור ספורטאים מקצועיים הקוראים כתבה זו: צריכת משקאות אנרגיה בעיצומה של פעילות גופנית יכולה אף להזיק, משום שריכוז הסוכר בהם גבוה מידי ואיננו דומה לרכוז במשקאות ספורט, אך לא כאן המקום לדון בסוגיה זו... התיעצו עם דיאטן/ית.
מונח זה אהוד על תעשיית המזון בשל היותו מקושר עם מזון בריא. למשל: "אבקות מרק מחמרים טבעיים בלבד" או כל מיני רטבים ומנות מהירות הכנה. הגדילו לעשות חברות שבשמן מופיע השורש "טבע" באופנים שונים.
גם אם המוצר עשוי רק מצמחים, למשל מסויה, ללא בשר, אך עובר תהליכי עיבוד רבים והוספו לו רכיבים כגון: מלח, שומן, סוכר וצבעים- הרי שהוא מאבד מטבעיותו באופן חד משמעי. עדיף לבשל בבית.
למשל, ניתן לבשל קטניות (עדשים, אפונה, שעועית, פול, חומוס, מאש, סויה) בכל צורותיהן ולשלבן בתפריט באופן קבוע ולא לרכוש מוצרים מעובדים כתחליף לבישול הביתי. הקטניות למשל זולות, טעימות, דלות בשומנים, קלות להכנה ומאוד בריאות (הן עשירות ברכיבי תזונה חשובים כגון סיבים המאזנים את רמות הכולסטרול והשומנים, ויטמינים מקבוצה B, ברזל וחלבון).
שם מאוד מניפולטיבי שגורם לאנשים לרכוש משקאות אלו, שהם מיצים מפירות בדרך כלל, מתוך מחשבה שאינם מכילים קלוריות כלל. אז לידיעת קוראי טור זה: משקאות אלו מכילים לפחות 4 כפיות סוכר בכוס משקה ממוצעת. בהיבט של צריכת המזון היומית זה לא קל בכלל ואפילו די כבד... בעיקר לא כשמדובר בצריכת המזון של ילדים.
מזונות ללא סוכר בדרך כלל מיועדים לחולי סוכרת. הם אכן אינם מכילים סוכר, אלא תחליפי סוכר וממתיקים ששומרים על טעמם ומרקמם. לקוחות רבים אינם מודעים לעובדה כי תכולת הקלוריות של מוצרים אלו (בעקר המתוקים: עוגיות, ופלים, עוגות) זהה לאותם המוצרים המכילים סוכר.
מעדני חלב משווקים כמוצרי מזון כיפיים ובריאים. אך אם נבדוק לעומק, למשל מעדן חלב המכיל פרי 3% שומן וסוכר, נראה כי הוא איננו שונה באופן מהותי מגלידה (במיוחד לא מגלידות היוגורט או גלידות בעלות 5% שומן). הדימיון ניכר בעקר בתכולת הסוכר והצבעים. כך שבעצם, מעדן הוא כן, אך ספק חלב בריא הוא לא! ויש להתייחס אליו כאל ממתק ולא כאל חלק מהמזון היומי הרגיל (הדבר נכון בעיקר עבור ילדים).
אז בפעם הבאה שתצאו לקניות, חישבו לפני שאתם מכניסים מוצר "בריא" לעגלה. בדקו שהמוצר אכן בריא ככל האפשר וכי איננו עוטה מסיכה מזוייפת.
