שירותי טיפול בהפרעות אכילה בלאומית
לאומית מציעה מערך תמיכה רחב להתמודדות עם הפרעות אכילה.
לקבלת מידע ניתן לפנות לרופא/ת הילדים, מטפלים בבריאות הנפש, או ישירות.
כל הפרטים, בקישור.
לעוד בנושאאפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
הורים רבים מוצאים את עצמם מוטרדים מהרגלי האכילה של ילדיהם. אבל מתי מדובר בתופעה חולפת ולא מדאיגה, ומתי צריך לחשוד שאולי יש בעיה?
דפוסי האכילה של ילדים נוטים להיות שונים מאלו של מבוגרים. בהרבה מקרים ילדים נרתעים ממאכלים חדשים (או מאכלים בצבע או צורה מסויימים), מוכנים להעביר פרקי זמן ארוכים בלי לאכול, או ששוכחים לאכול (או להבדיל - רעבים כל הזמן). הם "ננעלים" על סוג אחד ספציפי של מאכל, לא נוגעים בירקות או מוכנים לחיות רק על ממתקים, ועוד תופעות שהרבה הורים מכירים. לעיתים מדובר בשלב חולף, אך עם זאת, לפעמים המגוון המצומצם שילדים אוכלים עשוי להיות כתוצאה מהפרעת אכילה ולהוביל לחוסר תזונתי של ממש.
אצל ילדים מסויימים, בעיקר בגילאים בוגרים יותר, מתווספים ענייני דימוי גוף. לא פעם אנחנו רואים בילדים גם הפרעות אכילה שנובעות מרצון לרדת במשקל, מתוך מקום של דימוי גוף שלילי. ובאמת, בעידן שבו העיסוק בדיאטות, במשקל ובגוף הפך להיות כמעט קונצנזוס, לא פלא שהעיסוק הזה חוצה גילים – מאנשים בוגרים ועד לילדים.
ננסה לעשות סדר בסוגים השונים של הפרעות אכילה שניתן לראות אצל ילדים ומדוע בכלל הן מופיעות, וכמובן – מה ניתן לעשות במידה ואתם חוששים שילדיכם מתמודדים עם הפרעת אכילה.
הפרעת אכילה היא שם כולל לכמה סוגים של מצבים אשר משפיעים על הרגלי האכילה של אנשים – מבוגרים או ילדים, כתוצאה מתחושות ורגשות שליליים בנוגע לאוכל.
אנשים רבים מרגישים לפעמים שהם לא מרוצים בנוגע למשקל שלהם, אבל כשמדברים על הפרעות אכילה המינון של התחושות אלו לאורך היום מוגבר הרבה יותר – והופך להיות מרכזי מאוד בחיי היום יום, עד כדי התעסקות כמעט בלעדית בהן. בנוסף, הגוף לא יקבל את הצרכים התזונתיים שלו.
תת משקל אינו הסממן המרכזי של הפרעות אכילה . הן יכולות להופיע גם במשקל תקין, במשקל מעט נמוך, או במשקל גבוה מהממוצע. בשונה מהסטיגמה, המשקל והמראה החיצוני אינם המרכיב העיקרי המעיד על הימצאותה של ההפרעה. במרכז ההפרעה מדובר על המצוקה הנפשית שהיא גורמת, בליווי פגיעה תזונתית.
בדומה למבוגרים, קשה להצביע על גורם ספציפי להתפתחות של הפרעת אכילה בילדים. כן ניתן לציין מספר גורמי סיכון. לדוגמה, ילדים שמישהו ממשפחתם סובל מהפרעת אכילה עלולים לפתח גם כן הפרעת אכילה.
גם ילדים שמתמודדים עם מצבים נפשיים מורכבים מגיל צעיר, כגון דיכאון, חרדה, או קשיים חברתיים נמצאים בסיכון להתפתחות של הפרעת אכילה. בנוסף, בילדים על הספקטרום האוטיסטי עשויים להיות קשיים שקשורים גם כן לנושא האוכל, ולא פעם ניתן לראות אצלם התנהגות דומה להפרעת אכילה נמנעת ומגבילה.
בדומה לגילאים מבוגרים יותר, גם לעיסוק החברתי כיום סביב משקל יש השפעה ככל הנראה. במחקרים שנעשו על כך נמצא כי ככל שגדלה החשיפה לגישה שמאדירה את הרזון ואת המראה החיצוני, כך ניתן לראות השפעה גדולה יותר מבחינת דימוי הגוף והדחף לרזון.
חשוב לזכור שזה ממש לא רק בטלוויזיה או ברשתות החברתיות – בעולם המבוגרים בכל פינה ניתן לשמוע שיחה על משקל, על דיאטות 'קסם', על הקילוגרמים העודפים בעקבות החג, וכדומה. הילדים שלנו שומעים הכל ולומדים להפנים.
יש 4 סוגים נפוצים של הפרעות אכילה בילדים ובני נוער:
בהתקפי אכילה, מצבים חוזרים של אכילת כמויות גדולות מאוד של מזון תוך זמן קצר – יותר מהכמות הסבירה. האכילה הזו מלווה בתחושה של חוסר שליטה ומצוקה נפשית. בניגוד לבולימיה, אדם המתמודד עם הפרעת אכילת יתר לא ינסה לפצות אחר כך עם 'התנהגות מטהרת' – כלומר לא יבצע פעולות כגון הקאה יזומה או שימוש במשלשלים על מנת להימנע מהעלייה במשקל.
אנורקסיה נרבוזה, או בקיצור 'אנורקסיה', היא הפרעת אכילה המאופיינת בצמצום קיצוני של המזון, הפרעה קשה בדימוי הגוף, ופחד מעלייה במשקל. אתם מוזמנים לקרוא כאן על המאפיינים של ההפרעה וכיצד ניתן לזהות אותה. אנורקסיה יכולה להופיע לרוב מתחילת גיל ההתבגרות ואילך.
בדומה להפרעת אכילת יתר, האדם שמתמודד עם בולימיה חווה התקפי אכילה מוגזמת ובלתי נשלטת. עם זאת, במקרה של בולימיה, לאחר בולמוס האכילה האדם יבצע פעולות כדי לנסות למנוע את העלייה במשקל, כגון הקאה. בולמיה פחות אופיינית בגילאים הצעירים.
הגבלה קשה של המאכלים אותם מוכנים לאכול, וכתוצאה מכך המזון לא תואם את הצרכים של הגוף. נחשבת כהפרעה בילדים כשיש פגיעה בגדילה או הפרעה פסיכו-סוציאלית, כמו קושי בלאכול מחוץ לבית, עם חברים ועוד.
צמצום המזון אינו נובע מעיסוק במבנה הגוף, וילדים עם הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה יאכלו בעיקר אוכל מעובד ועתיר קלוריות (אך דל בערכים תזונתיים), אבל לא יסכימו לאכול מזונות אחרים.
ילדים אלו יחושו רתיעה של ממש, ואפילו תחושות גועל או חרדה, מאכילה של מזונות שונים בצבעים, צורות או מרקמים שונים אך לא בנושא של כמויות. לפעמים התגובות האלו אפילו יובילו לתופעות גופניות כמו כאבי בטן והקאות. ילדים עם הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה לרוב לא יראו עניין באוכל, הם יאכלו לאט ובכמות קטנה.
יש לא מעט ילדים שחווים שלב של 'בררנות' באכילה – אסור שהאורז יגע ברוטב, אם הירקות לא חתוכים בצורה מסוימת הם לא יאכלו, ואין מצב שהם יסכימו לטעום משהו חדש.
אבל למרות ההגבלות השונות, ילדים בררנים כן אוכלים מכל אבות המזון והבררנות לא מתבטאת בפגיעה בצרכים התזונתיים של הגוף. בנוסף, ילדים בררנים לא חשים פחד ורתיעה ממזון והם ישמחו לאכול את המזון שהם אוהבים.
בכל מקרה, אם אתם לא בטוחים האם הילד או הילדה שלכם 'סתם' בררנים וזה יעבור או שבאמת יתכן והם סובלים מהפרעת אכילה נמנעת, פנו לייעוץ והכוונה מקצועיים. איפה מתחילים? אצל רופא או רופאת הילדים, ו/או אצל תזונאי/ת ילדים.
יש מספר סימנים שדורשים המשך בירור במידה ואתם מאתרים אצל ילדיכם. ביניהם אפשר למנות:
במקרה של אדם מבוגר, ירידה חדה במשקל עשויה להצביע על בעיה. אצל ילדים לעומת זאת אנחנו מצפים שיגדלו באופן קבוע ולכן דווקא עצירה בגדילה היא זו שעשויה לדרוש בירור.
ילד חלש יותר, ילדה שנראית פתאום חיוורת, קשיים בריכוז, פגיעה במראה השיער, עיכוב קבלת המחזור הראשון, ועוד.
ילד שנהנה לאכול וכעת פתאום 'לא רעב' כל הזמן, או מתבגרת שהחלה לדבר הרבה על 'להיות בריאה יותר' (דווקא עלול להישמע חיובי, לא?).
מצב רוח ירוד, דיבור שלילי על עצמם ועל גופם, התרחקות מחברים והסתגרות לתוך עצמם. כל אלו יכולים לקרות מסיבות שונות (ולעיתים הסיבות יופיעו יחדיו): הפרעת אכילה, התעללות בבית הספר וחרם חברתי, ולפעמים גם קשיים בבית. אם אתם מזהים התנהגויות כאלה אצל ילדיכם, יש לפנות לסיוע בהקדם.
חשוב לציין שהסימנים הללו יכולים להופיע גם בעקבות מצבים רפואיים שונים, ולאו דווקא כתוצאה מהפרעת אכילה. זו עוד סיבה לכך שיש לגשת לבירור במידה ואתם מזהים אותם.
הפרעות אכילה גורמות לחסרים תזונתיים שיכולים להיות משמעותיים מאוד, בעיקר כאשר הן מופיעות בגיל הילדות – תקופת הגדילה של הגוף.
כתוצאה מכך, עשויה להיווצר פגיעה במבנה העצמות והצמיחה לגובה, חולשה והתעלפויות, פגיעה במערכת העיכול, עיכוב ההתפתחות המינית (לדוגמה דחייה בגיל קבלת המחזור הראשון, הפסקת המחזור), ועוד.
מלבד להשלכות הגופניות הרחבות, ההשפעה הנפשית של הפרעות אכילה עשויה להיות קשה מאוד. לא פעם הילד או הילדה יחושו מצוקה, פגיעה חברתית, ואף לפעמים עשויים לפגוע בעצמם. חשוב מאוד לזכור שבמידה ואתם מזהים סימנים לכך שהילד או הילדה שלכם סובלים ממצוקה נפשית קשה יש לפנות ללא דחייה לגורם מקצועי.
אם אתם חושדים שיתכן וילדיכם מתמודדים עם הפרעת אכילה, הצעד הראשון הוא לפנות לעזרה מקצועית. הפרעת אכילה היא מצב מורכב, מבחינה נפשית וגופנית, ודורשת טיפול מתאים. כתובת טובה להתחיל איתה היא רופא או רופאת הילדים שלכם, שיוכלו להעריך את המצב ולכוון אתכם להמשך הטיפול המקיף שהילד או הילדה שלכם זקוקים לו.
במקביל לכך, דאגו לתת לילדיכם את התחושה שאתם כאן בשבילם. הקשיבו להם, תמכו בהם, ונסו להימנע מהערות שעלולות לגרום להם להרגיש 'לא בסדר' (לדוגמה לכעוס על ההתנהגות שלהם סביב האכילה). זה לא תמיד פשוט לדעת איך להתמודד עם מצב שבו הילד שלכם סובל מהפרעת אכילה. לכן, מומלץ גם לכם לפנות להדרכה מצד גורם מקצועי שיוכל להכווין אתכם בדרך המורכבת הזו.
טיפול בהפרעות אכילה אצל ילדים כולל שילוב של טיפול רפואי, תזונתי, ונפשי. מטרת הטיפול היא לעזור לילדיכם להחזיר לעצמו מערכת יחסים בריאה עם אוכל, לשפר את בריאותו הנפשית, ולמנוע השלכות גופניות ונפשיות ארוכות טווח.
הטיפול יעשה בהתאם לחומרת הפרעת האכילה ועשוי להשתנות עם הזמן. לעיתים, במידה ולא מצליחים לטפל בהפרעת האכילה בצורה מספקת, יהיה צורך גם בטיפול במסגרת אשפוז אשר מאפשר טיפול אינטנסיבי יותר.
כהורים, זה עשוי להיות לא קל לראות שהילד או הילדה שלכם סובלים מקשיים שונים בחייהם. אך חשוב לזכור שהדרך בה אתם מתמודדים עם הנושא עשויה להשפיע מאוד על היכולת להעניק לילד שלכם טיפול מיטבי. אם אתם חושדים שיתכן וילדיכם מתמודד עם הפרעת אכילה, פנו לסיוע מקצועי מוקדם ככל האפשר. עם הטיפול והתמיכה הנכונים, ילדיכם יוכלו להתגבר על הקשיים, ולחזור למצב של מערכת יחסים בריאה עם מזון ועם גופם.
לאומית מציעה מערך תמיכה רחב להתמודדות עם הפרעות אכילה.
לקבלת מידע ניתן לפנות לרופא/ת הילדים, מטפלים בבריאות הנפש, או ישירות.
כל הפרטים, בקישור.
לעוד בנושא
