בולימיה: תסמינים, מניעה וטיפול

מהי בולימיה ואיך ניתן לזהות אותה? מה אפשר לעשות במידה ואתם, או אדם קרוב אליכם, מתמודד עם הפרעת אכילה? המומחים שלנו כאן כדי להסביר.

חני סקאל, דיאטנית ראשית, לאומית שירותי בריאות

הפרעות אכילה מגיעות בכל הצורות והגדלים – אדם לא חייב להיות בתת-משקל קיצוני או השמנת יתר על מנת לסבול מהפרעת אכילה. למעשה, הסטיגמה החברתית שהפרעת אכילה משמעותה ממדי גוף מסוימים עשויה להוביל לקושי רב יותר באיתור מוקדם של הפרעת האכילה.
בולימיה נרבוזה (או בקיצור – בולימיה) היא דוגמה לאחת מהפרעות האכילה שמי שמתמודד איתה לא בהכרח 'נראה' כאילו הוא (או היא) סובל מהפרעת אכילה.

הקדמה: מהי בולימיה?

בולימיה היא הפרעת אכילה שמתאפיינת עם התקפים של אכילה מוגזמת, אשר לאחריהם מופיע שלב של 'טיהור' לצורך מניעה של עליה במשקל. התקפי האכילה האלו יובילו לרוב לתחושות של חוסר שליטה, אשמה ובושה. בולימיה עלולה להוביל למוות כתוצאה מהתייבשות, איבוד מלחים, דום לב ועוד.
לצורך אבחנה של בולימיה נדרשים הקריטריונים הבאים:

  • אפיזודות חוזרות של התקפי אכילה (בולמוס), במהלכן האדם אוכל כמות מזון גדולה יותר באופן משמעותי מהכמות התקינה
  • התנהגויות אשר נועדו למנוע עלייה במשקל, כגון הקאות יזומות, שימוש לרעה בתרופות כגון משלשלים או משתנים, או פעילות גופנית מוגזמת
  • ההערכה העצמית מושפעת באופן מופרז ממראה ומשקל הגוף – אדם המתמודד עם בולימיה ירגיש טוב יותר כאשר מבנה גופו רזה, ומצב הרוח ודימוי הגוף יפגעו כאשר הוא או היא יעלו במשקל

מה גורם לבולימיה?

בדומה להפרעות אכילה אחרות, גם לבולימיה אין גורם אחד. ישנם מספר גורמים שעשויים לשחק תפקיד בהתפתחות של בולימיה – גורמים גנטיים וביולוגיים, דימוי גוף שלילי, והשפעות חברתיות שמעודדות רזון. היסטוריה משפחתית של הפרעות אכילה נמצאה גם כן כגורם סיכון לבולימיה.
כמו במקרים אחרים של הפרעות אכילה, בולימיה אמנם נפוצה יותר אצל נשים, אך גם גברים עשויים להיות מושפעים מכך. חשוב לזכור זאת, על מנת לא 'לפספס' את הגברים שמתמודדים עם הפרעת אכילה, ולאפשר להם לקבל את התמיכה והטיפול המתאימים.

 

נער יושב בספה, מחבק כרית וחושב

סימנים ותסמינים של בולימיה

מלבד מה שציינו בקריטריונים לאבחנה, ניתן לראות סימנים נוספים אצל אנשים המתמודדים עם בולימיה:

  • חתכים ושפשופים על פרקי האצבעות
  • חולשה והתעלפויות
  • פגיעה בשיניים ובחניכיים– כתמים על השיניים, שינויי צבע, חורים וכדומה
  • נפיחות בלחיים
  • שימוש תכוף בשירותים לאחר הארוחה
  • העלמות של כמויות מזון גדולות מהמזווה או המקרר; החבאה של אריזות מזון ריקות
  • שינויים קיצוניים בהרגלי האכילה – אכילת כמויות גדולות של מזון, ואחריהן צום ממושך או דיאטה קיצונית

מה עשויים להיות הסיבוכים הגופניים בעקבות בולימיה?

מבחינה גופנית, אפשר לראות מספר תופעות לוואי של בולימיה במערכות שונות של הגוף. הסיבוכים הגופניים יכולים להשתנות לפי טכניקת ה'היטהרות' (הקאות יכולות להוביל לסיבוכים שונים מאשר שימוש במשלשלים).
סיבוכים נפוצים כוללים קשיי עיכול, כגון כאבי בטן, נפיחות, שלשולים ועצירות; התייבשות ואיבוד של מלחים וחומרים חיוניים אחרים; דימומים מהוושט (שעשויים להיות מסוכנים), פגיעה בשיניים ובעצמות, ועוד.

כיצד בולימיה משפיעה על הבריאות הנפשית?

הפרעת האכילה עשויה להיות מלווה במצוקה נפשית קשה, דיכאון, חרדה, ועוד. בדומה להפרעות אכילה אחרות, חשוב לדעת כי אדם שמתמודד עם בולימיה עשוי, ברגעים של מצוקה, לפגוע בעצמו בדרכים אחרות מלבד אלו שקשורות להפרעת האכילה. לפעמים זה עשוי להגיע גם למחשבות אובדניות (רצון למות) ואף ניסיונות לכך.
חשוב מאוד להיות ערניים למצבים כאלה – אם אתם מזהים שאדם קרוב אליכם מנסה לפגוע בעצמו, יש לפנות בדחיפות לעזרה מקצועית. אם אתם מתמודדים בעצמכם עם תחושות קשות בנוגע לחייכם, זו לא בושה לבקש עזרה. אל תישארו לבד עם המחשבות האלו.

איך למנוע הקאה והתנהגויות מטהרות אחרות?

אדם שמתמודד עם בולימיה חווה בעצם 'מעגל' של התנהגויות הנוצרות ללא שליטה – בולמוס אכילה, אשר לאחריו מופיעות ההתנהגויות שציינו מעלה, כגון הקאה. המעגל הזה הופך לעיתים לסוג של התמכרות.
בדומה להתמכרויות אחרות, לאדם מהצד זה יכול להראות ממש פשוט. בדומה למצב של עישון, מי שלא מעשן לא מבין את הקושי בלהפסיק את ההרגל המזיק הזה – אבל זה למעשה יכול להיות תהליך מורכב וקשה. יש להימנע מלכעוס על אדם שמתמודד עם בולימיה על כך שלא 'הצליח' למנוע את ההתנהגויות המטהרות – לא רק שזה לא יעזור, תחושת חוסר האונים מכך יכולה רק לגדול, ולעודד את המשך ההרגלים המזיקים.
כחלק מתהליך הטיפול בבולימיה, חשוב לנסות ולעצור את ההרגלים האלה על מנת לקטוע את ההתמכרות ככל האפשר. זה כולל גם לנסות לאמץ הרגלים שאולי יוכלו לעזור במניעה של הבולמוסים ושל ההתנהגויות המטהרות.

  • חיפוש אחר אלטרנטיבות: אפשר לנסות למצוא פעולות להסחת הדעת ברגעי הקושי. לדוגמה – מקלחת נעימה, להתקשר לאדם קרוב, להקשיב למוזיקה, או להתעסק עם חפץ קטן (כמו כדור רך שאפשר לשחק איתו בידיים)
  • לנסות להילחם בדחף: פעמים רבות, הבולמוסים וההתנהגויות המטהרות קורים ברגע של קושי – האדם חש מצוקה, ומרגיש שזו הדרך להתמודד איתה. לאט לאט ההתנהגויות האלה מתחילות לקרות 'על אוטומט'. כדאי לנסות להיות מודעים לדחף הזה ולדחות אותו ככל האפשר.
  • להגדיר פרקי זמן ולעלות בהדרגה: להילחם בדחפים האלו, שהפכו להרגל, זה לא פשוט. אפשר להגדיר פרקי זמן שבמהלכם מתעסקים בפעולות להסחת הדעת.

    לדוגמה – כשיש דחף לבולמוס, לנסות לדחות אותו לשתי דקות ובזמן הזה להתמקד בפעולה אחרת. עם הזמן, המטרה תהיה להאריך את פרקי הזמן האלו – משתי דקות לנסות לעלות ל- 5, 10 וכן הלאה.

חשוב לציין כמובן שההנחיות הללו אינן במקום ליווי מקצועי, ותהליך ה'גמילה' מהמעגל המורכב של בולמוס והיטהרות צריך להיעשות בהדרגה ובעדינות – הגוף והנפש צריכים להתרגל גם לחזרה למצב ה'תקין', ללא ההרגלים הללו. מטרת ההנחיות הנ"ל היא לנסות לשלב צעדים קטנים בחיי היום-יום שיוכלו לסייע בהתמודדות עם הפרעת האכילה המורכבת הזו..

חשבנו שיעניין אותך