אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
לאחרונה מרבים לשמוע את המושגים מיקרוביוטה, פרוביוטיקה ופרה ביוטיקה. בבתי המרקחת נוהגים להציע מוצרים אלו במצבי חולי, אם נטלנו אנטיביטיקה, בבעיות במערכת העיכול, בעיות גניקולוגיות למינהן ועוד...אז, מהי בעצם מיקרוביוטה וכיצד היא משפיעה עלינו?
במשך שנים רבות ליוותה אותנו המחשבה כי חיידקים ווירוסים הם גורמי מחלות ויש להכחידם. בפועל, מקרוביוטה חיונית לקיום מערכת חיים נורמלית, ומתייחסת לכל המיקרואורגניזמים, ובעיקר לחיידקים החיים בתוכנו או על גופנו, ומשפיעים עלינו כמארחים מבחינה מטבולית, תזונתית, חיסונית והתנהגותית.
אותם החיידקים מצויים בכמות עצומה ברקמות ריריות כמו עור, נשימה ובעיקר במערכת העיכול (במעי) ומקיימים איזון עדין עם המערכת החיסונית שבגופינו ועם גורמים חיצוניים כמו תזונה, תרופות ומצבי חולי. מנגד, ישנם זנים אחרים של מיקרואורגניזמים פתוגניים (מעוררי מחלות) העלולים לגרום לחולי .
המעי מכיל טריליונים של מיקרואורגניזמים, ולפחות 1000 זנים שונים של חיידקים.
המשקל הכולל של אותם מיקרואורגניזמים יכול להגיע גם ל- 2 ק"ג.
1/3 מהמיקרוביוטה זהה בכל בני האדם בעוד ש- 2/3 ייחודיים לכל אדם, ומהווים מעין טביעת אצבע אישית.
אותם המיקרואורגניזמים הם נמצאים איתנו מלידה ועד המוות.
מערכת העיכול של התינוק, כבר מלידתו, מאוכלסת במיקרואורגניזמים מהאם, מהסביבה ומהאוויר. במהלך הלידה קיימת השפעה של המיקרוביוטה על התינוק. בלידה וגינלית מועברת המיקרוביוטה הווגינלית לעובר בעוד שבניתוח קיסרי מועברים חיידקי העור, וחיידקים מהסביבה.
יתרה מכך, כבר ביום השלישי שלאחר הלידה אנו רואים כיצד המיקרוביוטה מושפעת באופן ישיר מהאופן בו מוזן התינוק: חלב אם או תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל, פורמולה).
בגיל 3 שנים המיקרוביוטה מתייצבת והיא דומה בהרכבה לזו של מבוגר.
האיזון בין המיקרוביוטה לבין מערכת החיסון הנו איזון עדין, המושפע בקלות ממצבי לחץ, תזונה לא נכונה, חוסר פעילות גופנית, צריכת תרופות כגון תרופות אנטיביוטיות, וכו'. כאשר אנו חולים מופר האיזון שבין המיקרוביוטה למערכת החיסונית וחלה ירידה במגוון חיידקי המעי.
כיום חוקרים מנסים להבין אם האם שינוי בהרכב המיקרוביוטה הוא זה שגורם למחלה או שמא, הוא נגרם כתוצאה ממנה, כשבשנים האחרונות נמצא שמחלות רבות כמו תסמונת המעי הרגיז, השמנה, סוכרת, טרשת עורקים ומחלות ראומטיות קשורות לשינוי המיקרוביוטה במעי .
למזון שאנו אוכלים השפעה על המיקרוביוטה, תפקודה והזנתה, ולכן יש חשיבות רבה לתזונה מאוזנת ומגוונת. אורח חיים מערבי, המאופיין בצריכה גבוהה של שומן, סוכר ועלייה בהשמנה, משפיע אף הוא על הרכב אוכלוסיית המיקרוביוטה במעי.
כאשר מופר האיזון באוכלוסיית המיקרוביוטה לטובת חיידקים מסוימים וחלה ירידה בגיוונם תיתכן פגיעה בחדירות "המחסום" המצוי במעי וכתוצאה מכך מתאפשרת כניסת חיידקים פתוגניים, מחוללי דלקות ומחלות מטבוליות (למשל: אגירת שומן , סכרת, מחלות קרדיו-וסקולריות).
פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה הינם שני תחומים הנחקרים ביותר בתחום המיקרוביוטה. שניהם ידועים בהשפעתם החיובית על המיקרוביוטה של המעי ויש חשיבות בשילובם בתזונה להשגת מיקרוביוטה בריאה.
מוגדרת כמרכיב תזונתי שאינו מן החי, שאינו ניתן לעיכול, ואשר באופן בררני מאפשר עלייה בכמות ובפעילות של חיידקים מסוג מסוים ובכך מהווה יתרון לפונדקאי, כלומר לגוף האדם. פרה-ביוטיקה מכילה פחמימות מורכבות כמו סיבים תזונתיים. ירקות ופירות כמו שום, בצל, ארטישוק, עגבניות, בננות ותפוחים עשירים בפרה-ביוטיקה, כמו גם דגנים ואגוזים עשירים. יש חשיבות לצריכתם כחלק מדיאטה מאוזנת.
מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"אורגניזמים חיים שבכמות מספקת מעניקים לפונדקאי יתרון בריאותי". אותם "חיידקים ידידותיים" הם בעלי עמידות חלקית לתהליך העיכול. תפקידם לעזור בשינוי המיקרוביוטה בגופינו ולאפשר עיכול קל יותר. רבים מחיידקי הפרוביוטיקה כמו לקטובצילוס וביפידובקטריום משמשים להתססת מזון כמו ביוגורטים .
והנה פרט מידע מעניין: מחקרים מצביעים כי השתלת מיקרוביוטה במארח חדש גורמת להסתגלות האוכלוסייה הקיימת של המיקרוביוטה לאוכלוסייה החדשה והאוכלוסייה החדשה אינה נדחית על ידי המערכת החיסונית של המארח. וכך למשל, חולים הסובלים משלשולים קשים ודלקת במעי בשל זיהום חוזר של חיידק הקלוסטרידיום דפיצילה, מטופלים כיום בהשתלת צואה מאנשים בריאים הגורמת לחידוש המיקרוביוטה.
המיקרוביוטה בגופינו חיונית לנו, ומשפיעה על התפקוד של מגוון מערכות הגוף שלנו. ניתן להשפיע על הרכבה ולשפרה באמצעות תזונה נבונה, הכוללת פחמימות, חלבונים ושומנים וצריכה מספקת של ירקות ופירות, אשר בזכות הסיבים התזונתיים גורמים לשגשוג של החיידקים הידידותיים במעי.
