אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
בעבר נקראה לקות זו בפי כולם – פיגור שכלי או מוגבלות שכלית. עם התקדמות ההבנה של התהליכים הגורמים ללקות זו, ועם הרצון לשפר את הסטיגמה הרווחת בציבור כלפי הלוקים בה, התגברה המודעות למסגור נכון יותר של התופעה.
לקות אינטלקטואלית הינו מונח המתייחס לקבוצה מגוונת של תסמינים התנהגותיים הקיימים מהילדות המוקדמת, ומאופיינים בהפרעה ביכולת האינטלקטואלית (רמת משכל IQ- מתחת 70), ובהפרעה ביכולת ההסתגלות והתפקוד (לדוגמה - קושי בתקשורת, קושי בדאגה לצרכים הבסיסיים, קושי בתפקוד לימודי). הלקות מיוחסת להתפתחות מוגבלת או מעוכבת של המוח. כבר בשלב זה חשוב לנו להדגיש כי ילדים עם לקות אינטלקטואלית חשים רגשות כמו ילדים רגילים, וכי הם זקוקים וזכאים לתמיכה וטיפול, הן בפן הרפואי והן בפן הרגשי. כחברה, עלינו ללמוד על לקות זו ולראות כיצד ניתן לשפר את מצבם של הסובלים ממנה.
האבחון המדויק מתבצע בעזרת אבחון פסיכודידקטי הקובע את רמת האינטליגנציה. אולם, ניתן לאבחן לקות אינטלקטואלית גם בגילאים מוקדמים יותר, כשהילד עוד לא מסוגל לענות על מבחן פסיכודידקטי בעזרת מבחנים התפתחותיים שמיועדים למטרה של אבחון פיגור שכלי. זיהוי פיגור שכלי (לקות אינטלקטואלית) בגיל צעיר ככל הניתן, חשוב במיוחד כדי להתאים את סביבת הגדילה ואת המענה הרגשי וההתפתחותי בצורה מיטבית להפרעה.
בלקות אינטלקטואלית שמקורה בסיבה מזוהה (למשל -תסמונות, סיבוכי לידה, פגיעה מוחית ועוד), האבחון יהיה מוקדם יותר, בשל התסמינים הנלווים. זיהוי סימנים של מוגבלות שכלית בגיל צעיר יכולה למנוע סבל רב מהילד וממשפחתו, ולכן יש לשים לב ולהכיר את הסימנים הנלווים להפרעה זו - יתכנו פרכוסים והפרעות נוירולוגיות אחרות, או מומים שונים במקרה של תסמונות, שיגרמו להורים לקחת את הילד לאבחון. כמו כן, ייתכנו תופעות התנהגותיות שונות במקרים של לקות אינטלקטואלית, שנלוות ללקות עצמה כגון, התנהגות כפייתית וקושי עם שינויים בחיים, הילד יחזור על תנועות סטריאוטיפיות, פגיעה עצמית, עצבנות, שליטה ירודה בדחפים או יכולת ריכוז דלה במיוחד. בלקות קלה שכיחות הפרעות התנהגות, ואילו בלקות חמורה שכיחות הפרעות בטווח האוטיסטי.
לקות אינטלקטואלית יכולה להיגרם הן מגורמים גנטיים והן מגורמים נרכשים. הגורמים הגנטיים הם מגוונים, וכוללים הפרעות כרומוזומליות או גורמים תורשתיים אחרים. הגורמים הנרכשים יכולים להיות קשורים למצוקה עוברית בהריון, לסיבוכי לידה, או לגורמים סביביתיים בשנות החיים הראשונות של הילד.
הטיפול בלקות אינטלקטואלית מתרכז בשיפור יכולות התפקוד ובהסתגלות מחד, ובמניעת תחלואה נלווית מאידך. צריך לזכור שילדים עם לקות אינטלטואלית סובלים לרוב גם מהפרעות רגשיות ומבעיות רפואיות אחרות, שנלוות למחלה העיקרית. בנוסף, יש להגן על ילדים אלו כיוון שהם נמצאים בקבוצת סיכון לפגיעה והתעללות מצד גורמים אחרים, שעלולים לנצל את מצבם המעורער לפגיעה נוספת.
עם השנים התחדדה ההבנה המחקרית כי יש לנסות ולשאוף לטיפול כמה שיותר מוקדם בילדים עם לקות אינטלקטואלית. ככל שהילד קטן יותר, גמישות המוח עדיין גבוהה, ויש לטיפול אפשרות להשיג יעדים גבוהים יותר.
ההשמה במסגרת חינוכית מקצועית ומתאימה היא חשובה כדי למנוע פערים ותסכולים ולאפשר למידה מותאמת לרמתו של הילד. עם זאת, כיום ישנה הבנה כי אין לקרוע את הילד מסביבתו הטבעית, וכי יש לשאוף לטיפול בתוך הקהילה, כל עוד הדבר מתאפשר בלי פגיעה חמור בחייהם של הסובבים אותו. השאיפה במקרים רבים היא למצוא מסגרת של חינוך מיוחד שתוכל להעניק לילד מיומנויות שונות – חברתיות, לימודיות ותפקודיות.
הטיפולים השונים יכולים לכלול טיפול התנהגותי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול פסיכודינמי, טיפול תרופתי וריפוי בעיסוק. כמו כן, ישנה חשיבות רבה למעורבות ההורים והמשפחה, ולכן יש לשקול הדרכת הורים וטיפול משפחתי, כחלק ממכלול הטיפול בלקות.
ישנה חשיבות לזהות מוקדי כוח, ולהציב מטרות ברות השגה. ברמה המשפחתית ישנה חשיבות להדרכה לצורך התמודדות עם רגשות, התאמת ציפיות ומציאת האיזון בין תמיכה והגנה לבין עידוד לעצמאות. מירב הטיפולים הנדרשים ניתנים דרך המסגרות החינוכיות במידה ונעשתה התאמה נכונה.
