אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
טיקים בילדים ושיטות טיפול
הפרעת טיקים מתאפיינת על ידי תנועות או קולות בלתי רצוניות שמופיעות בדרך כלל באזור ראש וצוואר. התדירות, העוצמה והסוג של הטיקים יכולים להשתנות מילד לילד ומתחלקים ל- 2 קבוצות:
הפרעת טיקים הינה קבוצה של הפרעות נוירו פסיכיאטריות המתחילה בגיל הילדות או ההתבגרות ומתמעטת בהתבגרות. למרות שלרוב טיקים בלתי רצוניים, ניתן לדכא אותם לתקופת זמן קצרה. סיווג אמריקאי מבדיל בין כמה סוגים של הפרעת טיקים: טיקים חולפים, טיקים מוטוריים כרוניים או טיקים קוליים כרונים, טיקים לא ספציפיים ותסמונת טורט (Gilles de la Tourette syndrome) שהינה הפרעת טיקים הקשה ביותר. טיקים מוטוריים וקוליים מתחלקים לטיקים פשוטים ומורכבים. טיק מוטורי מורכב יכול להתבטא בהתנהגות סביב טיפוח עצמי, קפיצות, נגיעות, חיקוי התנהגות של אחר או אפילו תנועות מגונות (copropraxia). טיק קולי מורכב יכול להתבטא באמירות של מילים ומשפטים לא קשורים לקונטקסט של השיחה, חזרה על מילים של עצמו או של אחרים או ניבולי פה (coprolalia).
שכיחות של התסמונת הינה כ- 0.05% באוכלוסיית הילדים, גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות (כמעט פי שלוש), כאשר טיקים מוטוריים מופיעים לקראת גיל 7 שנים וטיקים קוליים לקראת גיל 11 שנים. הגיל הצעיר ביותר של הופעת הטיקים המתואר בספרות, הוא גיל שנתיים. קיימת נטייה גנטית חזקה להתפתחות התסמונת אם כי בחלק מהמקרים מתוארת מעורבות של דלקת סטרפטוקוקאלית הן בהתפתחות טיקים והן הפרעה כפייתית-קומפולסיבית.
על פי הגדרה של סיווג אמריקאי (DSM-V) נדרשים קריטריונים הבאים לאבחון של תסמונת טורט:
הביטויים הקליניים יכולים להיות שונים מגוונים. טיקים יכולים להופיע באזורים שונים של הגוף כולל אזור ראש, צוואר, גפיים עליונות, גוף, גפיים תחתונות, מערכת נשימה ועיכול. לפעמים, עוד לפני פרוץ המחלה, יכולים להופיע תסמינים הבאים: עצבנות יתר, קשיי קשב וריכוז וסף תסכול נמוך. לעתים הטיקים מתחילים ממצמוצי עניים, אחר כך מערבים ראש ועוותי פנים. טיקים מורכבים מופיעים כמה שנים מאוחר יותר. לעתים רחוקות טיקים מוטוריים יכולים להיות כל כך קשים שגורמים לפגיעות גופניות ובעיות אורטופדיות.
אימפולסיביות, הפרעות קשב וריכוז, בעיות חברתיות, כפייתיות, קומפולסיביות ובעיות אישיות לעתים נלוות לתסמונת טורט. בחלק מהמקרים, לטיקים מרכיב אגרסיבי או מיני שמקשה על התמודדות עם ההפרעה.
באבחנה מבדלת עולים הפרעות תנועה, מחלות נוירולוגיות, רעד, תנועות סטריאוטיפיות, מנריזמות וקומפולסיות. שכיחה קו-מורבידיות עם ADHD, הפרעה כפייתית קומפולסיבית, הפרעות התנהגות והפרעות במצב הרוח. ככל שטיקים יותר קשים ככה עולה סבירות להתפתות התנהגות אלימה ומצב רוח ירוד.
ברוב המקרים תהיה הטבה לקראת גיל התבגרות. במהלך ילדות הטיקים יכולים להשתנות מבחינת העוצמה, להופיע באזורים ובצורות שונים, להחליף אחד את השני. יכולים להיות תקופות של רגיעה עם היעלמות מוחלטת של הטיקים ותקופות של החמרה והגברה של העוצמה. לחץ ומצבי דחק מחמירים את הטיקים. רוב הילדים עם תסמונת טורט בעוצמה קלה לא חווים קשיים משמעותיים, הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית ואף לא מזדקקים לטיפול בכלל.
במידה ויש צורך לטפל, קודם כל חשוב לתת הסבר על מהלך ההפרעה. חשוב להבין שילד לא עושה אותם בכוונה ולרוב טיק בלתי נשלט. קיימות מספר טכניקות התנהגותיות מבוססות לע הפיכת הטיק לתנועה רצויה (Habit Reversal Treatment). כך ניתן לזהות התחלת הטיק (כאשר נוצרת תחושה לא נעימה או דחף מתריע) ולבצע תנועה רצויה במקום הטיק. עוזרות טכניקות הרפיה ורגיעה. טיפול תרופתי יכול להפחית באופן ניכר את העוצמה ואת התדירות של הטיקים או אף לעלים אותם. מקובל להשתמש בתרופות אנטיפסיכוטיות (Risperidone, Halidol, Pemozide) וα2- אדרנארג'ק אגוניסט (Clonidine, Guanfacine) כדי לשלוט בטיקים. לתסמיני כפייתיות משתמשים בחוסמי קולטנים סרוטונינארגיים ספציפיים (SSRI). לתסמיני ADHD ניתן להשתמש בסטימולנטים תוך כדאי מעקב לאחר עוצמת הטיקים. קיימים עוד מספר תרופות שניתן לתאם לכל מקרה בנפרד. כמובן, שילוב של טיפול תרופתי עם טכניקות התנהגותיות וטיפול רגשי מביא תוצאות הכי טובות.
הפרעה די שכיחה, 1% עד 2% מילדים בגיל בית ספר סובלים מטיקים מסוג זה. קיימת נטייה גנטית בהתפתות ההפרעה. לרוב מופיעים טיקים מוטוריים ופחות קוליים, מעולם לא מופיעים טיק מוטורי יחד עם קולי (כמו בתסמונת טורט).
על פי ההגדרה הרשמית:
הסימפטומים נמשכים כ 4-6 שנים ונעלמים מעצמם. פרוגנוזה פחות טובה במקרים כשישנה מעורבות של גפיים וגוף וטובה יותר כאשר מעורבים רק שרירי פנים. טיפול בדומה לטיפול בתסמונת טורט.
בין 5 ועד 25% מילדים בגילאי בית ספר סובלים מטיקים חולפים.
החלטה האם לטפל או לא תלויה בחומרת המצב. במידה וקיימת השפעה על הישגים לימודיים, מצב חברתי או מצב רוח יש הצדקה לתת טיפול. הטיפול דומה לטיפול שנכתב בפרק של תסמונת טורט.
