טיפול נפשי בבני ובנות נוער

מדריך מקיף להורים שילדיהם המתבגרים מתמודדים עם מצוקה נפשית: כל מה שצריך לדעת על התהליך הטיפולי, שיטות הטיפול הנפוצות, התמודדות עם סטיגמות ומסגרות טיפול זמינות בישראל.

ד"ר מרים פינק לביא, פסיכיאטרית ילדים ונוער, מנהלת בריאות הנפש מחוז ירושלים, בלאומית

אם המתבגר או המתבגרת שלכם מתמודדים עם מצוקה נפשית, אתם ודאי מאוד רוצים לעזור אבל לעיתים זה ממש קשה. הריבים איתם עלולים להפוך לבלתי נסבלים ולעיתים הם מתמודדים עם חרדה משמעותית, דיכאון, הפרעת אכילה או בעיות נוספות. במקרה שפניתם לקבלת עזרה והופניתם לטיפול נפשי, ייתכן שיש לכם שאלות רבות לגבי הטיפול. כדי לסייע לכם בתקופה מבלבלת זו, ריכזנו עבורכם את כל המידע שיאפשר כניסה בטוחה וטובה לטיפול.
ילדים, נערים ומבוגרים מתמודדים לעיתים עם מצוקה נפשית משמעותית שכבר משפיעה על התפקוד ומייצרת סבל ומצוקה. אם בנכם או בתכם מתמודדים עם מצוקה נפשית, רצוי לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש על מנת לקבל את הכלים המקצועיים הטובים ביותר. מומלץ לתאם פגישת היכרות עם גורם בריאות הנפש בקופת החולים, במועצה המקומית, בעירייה או בבית הספר.

נעים להכיר: "אינטייק"

פגישת ההיכרות, הנקראת גם "אינטייק", מיועדת להיכרות מעמיקה אתכם, ההורים, ועם הנער או הנערה. במהלך האינטייק תתבקשו לשתף את איש או אשת המקצוע לגבי הרקע האישי והמשפחתי, וזאת על מנת להבין את הקשיים ועוצמתם ולקבוע מהם הנקודות המרכזיות שבהן כדאי להתמקד בטיפול. אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש הם בעלי ניסיון רב באבחון וטיפול, ולכן חשוב שתשתפו באופן גלוי ולא תסתירו מידע. אין מה לחשוש מכך, כיוון שהם מחויבים לחוקי הסודיות הרפואית, כך שכל מידע שיועבר במהלך הפגישות יישאר ביניכם.

בסיום פגישת ההיכרות, תיערך שיחת סיום שבמהלכה יוצגו בפניכם תוצאות ההערכה ויתנו המלצות לגבי תוכנית ההתערבות המתאימה. ההמלצות יכולות לכלול: הדרכת הורים, טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, טיפול מערכתי (למשל המלצה על מעבר כיתה או מסגרת חינוכית), וגורמים נוספים שיכולים לסייע, כגון הפנייה להתייעצות פסיכיאטרית לשם דיון על האבחנה והצעת תוכנית התערבות (כוללת לעיתים טיפול תרופתי), או המלצה על מסגרת טיפולית מתאימה (מרפאה, אשפוז יום, אשפוז מלא וכדומה).

לאחר קביעת תוכנית ההתערבות, תופנו לאיש או אשת מקצוע מתאימים מתחומי הטיפול השונים, ביניהם: פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכותרפיה, עבודה סוציאלית קלינית, טיפול באומנות ויצירה או ריפוי בעיסוק בתחום בריאות הנפש. שיטות הטיפול הרגשי הן מגוונות, אך יש להן בסיס משותף וחשוב שתרגישו בנוח לשאול שאלות ולהבין בדיוק מה התוכנית המתאימה.
מכאן, יתואם תחילת טיפול.

שיטות הטיפול

קיימות מגוון שיטות טיפול שנמצאו יעילות עבור בני נוער המתמודדים עם מצוקות נפשיות. כל שיטה מתאימה לסוגים שונים של קשיים, ולכן חשוב להתאים את סוג הטיפול לאופי הקושי ולצרכים הייחודיים של המתבגר או המתבגרת.

להלן כמה מן השיטות הנהוגות כיום:

שיטות של טיפול דינמי

מדובר בטיפול פסיכולוגי שמשתמש בשיתוף הרגשי ובחוויות העבר, ככלי המהווה חלון אל הנפש ומחבר בין חלקים שונים של הסיפור הנפשי שלנו. הטיפול מסייע להבין את נפשו של המטופל או המטופלת לעומק, משחרר תסביכים ותקיעויות ועוזר לניהול החיים הנפשיים באופן אמפתי, מודע ועם מיומנויות של התמודדות נפשית.

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT)

שיטה שמתאימה בעיקר למצבי חרדה, טראומה והפרעה אובססיבית קומפולסיבית. השיטה מתבססת על אפשרות להבין קוגניטיבית את התקיעות הרגשית ואת התסמינים שלה, ולקבל כלים ומיומנות להתמודדות טובה יותר – למשל, באמצעות הבנת הבעיה, כלים להפחתת חרדה, חשיפה הדרגתית והסתגלות ועוד.

טיפול רב מערכתי

מתאים להפרעות הדורשות טיפול משולב, למשל הפרעת אכילה שמצריכה שיתוף פעולה בין מומחי תזונה, פסיכולוג או פסיכולוגית, פסיכיאטר או פסיכיאטרית, אח או אחות מתחום בריאות הנפש וגורמים נוספים. הפרעות מסוג מצב פסיכוטי או ביפולרי יצריכו מענה מערכתי ותמיכתי לאורך תקופה ארוכה.

שיטת קוגפן (Cog-Fun - Cognitive Functional Intervention

שיטת טיפול שפותחה באוניברסיטה העברית בירושלים, עבור אנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). השיטה עוסקת בזיהוי סימני הפרעת הקשב, הריכוז והאימפולסיביות ולימוד כלים מתאימים להתמודדות עימם.

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT)

מיועד להתמודדות עם אובדנות, קשיים בוויסות הרגשי והפרעות אישיות.

טיפול באומנויות או בתנועה

מאפשר עבודה דרך מדיום יצירתי, שמאפשר מגע עם הנפש ומתאים מאוד לילדים ובני נוער בגילים שונים.

להמשך קריאה

לצד הטיפול, חשוב להבין מה מעודד ומחזק את בנכם או בתכם, ולאפשר חיבור והשקעה במקומות שבהם הם חזקים ומשמעותיים, למשל: באמצעות התנדבות קבועה, פיתוח תחומי עניין, פעילות גופנית, קבוצה חברתית, תנועת נוער, חיזוק קשרים חיוביים עם מבוגרים או בחירת מסגרת חינוכית מתאימה יותר עבורם.

השינוי מתחיל בהורים

כדאי לקחת בחשבון כי לא ניתן "לזרז" תהליכים נפשיים, וסביר כי גם ההורים וגם הנער או הנערה יזדקקו לכמה פגישות עד להשגת תחושת בטחון ויכולת לעשות שינוי. כאשר מדובר בטיפול בילדים או בני נוער, הדרכת הורים היא קריטית. הסיבה לכך נעוצה בכך שתסמינים נפשיים מתרחשים בתוך מרחב משפחתי ורגשי, ולכן הערך והמשמעות שלכם כהורים בתהליך השינוי הוא אדיר. אתם הגורם המרכזי ביותר ביצירת השינוי, והיכולת של בנכם או בתכם לעבור אותו תלוי ביכולתכם להיות פנויים להבנת הקושי ולקבלת הדרכה כיצד לדייק את המענה עבורם.
חשוב לזכור, כי גם אנחנו ההורים פעמים רבות מביאים איתנו את התסביכים והקשיים הרגשיים, הנפשיים והזוגיים שלנו למרחב המשפחתי, ולכן לעיתים קרובות גם אנחנו נצטרך ליווי על מנת לחולל שינוי.

יותר אמפטיה, פחות שיפוטיות

טיפול רגשי של בני נוער עלול להיות שונה מטיפול רגשי של מבוגרים, מכיוון שפעמים רבות המוטיבציה והרצון לטיפול מגיעים מההורים, בעוד בנם אם בתם לא מעוניינים בו או לא מסכימים עם הביקורת או עם הגדרת הבעיה כפי שהמבוגרים סביבם מתארים. פעמים רבות הם גם מתביישים להגיע לטיפול, כועסים על ההורים על עצם העלאת הרעיון או שמאשימים אותם שכל הבעיה כרוכה בהם. הדבר נפוץ במיוחד כאשר יש מתח רב בין ההורים לנער או הנערה, או כאשר יש מתח משפחתי וקונפליקטים ממושכים כגון מתח בין בני הזוג, תהליכי פרידה וכדומה. בנוסף, יש בעיות נפשיות רבות שקשה להגיע בהן למודעות, כגון הפרעות אכילה והפרעות פסיכוטיות. במקביל, כמובן שיש בני נוער שיוזמים בעצמם את הפנייה לטיפול, ולכן אצלם נראה פחות התנגדות לנושא.

שימו את עצמכם במקום שלהם

חשבו כמה קשה לקבל החלטה לגשת לטיפול, לפתח מודעות לכך שנדרש שינוי ולעשות אותו בפועל - גם כאשר אנחנו רוצים בו.
שכיח מאוד שנער או נערה שמופנים לטיפול יחוו בטחון עצמי ירוד, תחושת נתק או כעס על ההורים שלכאורה שופטים אותם ולא מבינים אותם. מי שמתמודד עם קשיים כרוניים נוטה לחוות את הסביבה כשיפוטית ולא מכילה לאחר שספג שנים של קשיים בתוך המערכת המשפחתית, החינוכית והחברתית.

על מנת להגיע מוכנים לתהליך האבחון והטיפול חשוב מאוד להגיע ממקום אמפתי ולא שיפוטי. לשבת עם בנך או בתך לשיחה, או לצאת להליכה ולדבר תוך כדי באופן גלוי ובעדינות על הקשיים ועל ההזדמנות לפגוש איש עזרה מקצועית שתסייע לכם ולהם להרגיש קצת יותר טוב. חשוב לתת זמן לעכל את השיחה ולא ללחוץ עליו או עליה, אלא לאפשר להם לחשוב כמה ימים ולנסות להגיע לשיתוף פעולה מקסימלי. לעיתים, כאשר קיימת התנגדות חזקה והמצב הנפשי לא טוב כדאי לתאם פגישת הורים עם איש או אשת המקצוע כדי לקבל הכוונה ועזרה.

המלצות להתמודדות עם סטיגמות

תהליך של מצוקה נפשית מלווה פעמים רבות בהסתרה, חשש ודעות קדומות. לצערנו אנו חיים בחברה שעדיין, לעיתים, לא מצליחה להכיל את הקשיים וההשלכות של מצוקה נפשית. בהתאם לכך, מתמודדים ומתמודדות רבים מרגישים בודדים ונמנעים מלשתף את הסביבה בתהליך שהם עוברים, בגלל החשש מסיבוכים משפחתיים ואישיים, מביקורת ומשיפוטיות. חשוב לציין, כי יש גם חברות וקהילות מסוימות שבהן קיימת הסטיגמה חזקה מאוד אודות הפרעות נפשיות, מה שמקשה עוד יותר על הצורך והרצון לשתף.

יחד עם זאת, כדאי לציין שהחברה הישראלית עוברת שינוי משמעותי ביחס להתמודדות נפשית, ונמצאת כיום במקום יותר חומל ופתוח מול מצוקות נפשיות ועם הסכמה רחבה בכלל החברה כי הגיע הזמן לשינוי וכי הכרחי לפתח את מערך בריאות הנפש ואת יכולת השיקום וההכלה בתוך החברה.

בהתאם לכך, כאשר בני נוער מתמודדים עם מצוקה, חשוב

  • לעודד אותם לשתף מבוגרים שהם סומכים עליהם לשמור על עצמם ועל החיסיון שלהם מול בני גילם.
  • אם יש לנער או לנערה חבר או חברה קרובים או לחלופין - בן זוג או בת זוג, כדאי לעודד לשתף איתם את המצב, לתת מידע מדויק מבלי להציף ומבלי להפיל את הנטל הכבד של התמודדות הנפשית, אלא לנסות להיעזר בהם באופן חיובי שמכבד את הגבולות האישיים ואת החברות.
  • כאשר ההתמודדות מאוד מוחצנת ולא ניתן להסתירה, מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי בבית הספר או גורם בריאות הנפש בקופת החולים, על מנת לתווך את הנושא ליתר ילדי הכיתה או הקבוצה ועל מנת לצמצם ככל הניתן חשיפה למידע אישי. לדוגמה: אם נער או נערה מתמודדים עם אנורקסיה, חשוב לתווך זאת לשאר הכיתה ולנסות להבין האם יש עוד נערים או נערות שמתמודדים או צריכים תמיכה.

מסגרות טיפול זמינות בישראל

יש היום מסגרות טיפול רבות שעוסקות בתחום בריאות הנפש, בהן תוכלו להיעזר על מנת לעזור לבני הנוער שלכם:

  • תמיכה אזורית: כדאי לברר אודות מערכת התמיכה היישובית או העירונית שנמצאת בקרבתכם. אפשר להתייעץ עם רופא או רופאת המשפחה או יועצי בית הספר על מנת להכיר את המשאבים הרלוונטיים.
  • טיפול מרחוק: כיום קיימת גם מערכת בריאות נפש שפועלת מרחוק, באמצעות פגישות זום או שיחות טלפון ומתאימה במיוחד לבני נוער.
  • תמיכה בקהילה: קופות החולים השונות הן הגורם המבטח בתחום בריאות הנפש, ולכן כדאי איתן מהן השירותים הרלוונטיים בקופת החולים שלכם.
  • מיצוי זכויות: כדאי לברר עם ביטוח לאומי, מרכזי "יד מכוונת", או ארגונים אחרים שמסייעים למימוש זכויות רפואיות האם יש עוד משאבים וזכויות שמגיעים לכם בשל המצב הנפשי.
  • מערכות תמיכה עירוניות: אלו יכולות לכלול שירות פסיכולוגי חינוכי, שירותי ייעוץ, מרפאות לבריאות הנפש השייכות למדינה וארגונים נוספים, כולל ארגוני משפחות שיכולים לתת תמיכה משפחתית להורים.
  • קבוצות תמיכה או קבוצות למיומנויות חברתיות: מספקות מרחב בטוח למפגש ושיתוף עם בני נוער נוספים המתמודדים עם אתגרים דומים. קבוצות כאלה פועלות במסגרת קופות החולים, מרכזים קהילתיים ועמותות שונות.

מומלץ ללמוד להכיר את כל המענים המדויקים שמתאימים למצב הפרטי של בנכם או בתכם, כדי שתוכלו לטפל בבעיה לעומק ולהיות שותפים מלאים במציאת הדרך להחלמה ולריפוי.

חשבנו שיעניין אותך