אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
לקראת ימי הזיכרון אילו נרצה לשים דגש על כיצד ניתן להתמודד באופן אישי, משפחתי וקהילתי עם הימים האלו בתקופה שכזו. לא מעט שאלות יכולות לעלות בהקשר המשפחתי מול הילדים בגילים השונים. איך הכי נכון לענות להם, ומה לעשות ולא לעשות?
ההתמודדות עם תוצאות המלחמה קשה עבור כולנו, והמחשבה כי ימי הזיכרון הישראליים מתקרבים מעוררת חשש ורצון עמוק לנסות להבין כיצד להתמודד עם הכאב הקשה מנשוא לצד יכולת ליצור תמיכה עבור המשפחות. ברור כי לא נוכל להפחית מהכאב העצום שאנו חווים אך אפשר לחשוב איך לייצר משמעות ערכית וקהילתית.
בהקשר המשפחתי, לא פשוט לנו כהורים למצוא את המקום לדבר על המלחמה תוך ניסיון לשמור על הילדים והמתבגרים שעברו גם הם חודשים של חוסר ודאות ומציאות משתנה. משפחות וילדים מתמודדים עם הפינוי מהיישובים והערים, עם קושי של חוסר היציבות המשפחתית בהקשרים רחבים, כולל השירות במילואים ועוד. דווקא מתוך כך, חשוב לדבר עם הילדים והמתבגרים ולהכין אותם לימי הזיכרון. כדאי להסביר קצת על החשיבות, לענות באופן המתאים לגיל במילים פשוטות על שאלות שעולות, להסביר מה הולך להיות סדר היום ולשאול אותם במה מתאים להם להשתתף ומה יכול לתת להם משמעות. אפשר להציע לכתוב מכתבים או לצייר ציורים למשפחות, לשמוע ולקרוא סיפורים אישיים של נופלים בהתאם לגיל ולרצון של הילד, ולחשוב באיזה אופן קהילתי אפשר להנציח את הנופלים או לחבק את המשפחות.
באופן טבעי ילדים ומתבגרים מסוימים רוצים להיות מחוברים לכל מה שקורה למשל באמצעות צפייה באמצעי התקשורת, חשוב לדבר עם ילדכם על הצורך באיזון ויסות הצפייה שעלולה לייצר גירוי יתר והצפה רגשית קשה. חשוב לא לצפות ליד ילדים צעירים בתכנים שלא מתאימים לגילם וגם לא להשאיר טלוויזיה, רדיו או מחשב דלוקים באופן ממושך מכיוון שילדים ואפילו פעוטות עלולים להיחשף לתוכן שיעורר אצלם פחדים וחרדה.
כמו הילדים, גם המבוגרים עלולים להיות במצבים נפשיים מורכבים בעת הזו ובייחוד בימים הקשים הללו. בגלל מנגנוני האמפתיה הקיימים בתוך הקשרים המשפחתיים והחברתיים כדאי להתכונן מראש ולהבין מה המצב הנפשי שלנו וכיצד לתת מקום לכאב שלנו בלי להציף את הילדים. כדאי להסביר לילדים ולמתבגרים כי נורמלי בתקופה כל כך מורכבת שיהיו תגובות רגשיות שונות וכי חלק מהאנשים מתמודדים כעת עם טראומה וכי עלינו לתמוך אחד בשני ולהשתמש בכוחות שלנו כדי להתחזק ולעודד את המקומות של החוסן.
באם קיימת דאגה לגבי המצב הנפשי, יש לפנות להתייעצות ראשונית עם רופא הילדים או המשפחה, בהתאם לצורך לפנות לשירותים הפסיכולוגיים ולשירותי בריאות הנפש של הקופה. במקרה חירום של אובדנות או מסוכנות יש לפנות באופן מיידי להערכת חירום במיון.
