אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
הורים לבני נוער עומדים בפני אתגרים ייחודיים המאפיינים את תקופת גיל ההתבגרות, כולל הצורך לשמור על דיאלוג פתוח, לשים גבולות ולעודד עצמאות. כל המידע כיצד לעשות זאת ונורות האזהרה שחשוב להכיר.
כהורים לנערים ולנערות בגיל ההתבגרות אנחנו עסוקים בשאלות רבות לגבי הקשר עימם ואיך להמשיך לשמור על מערכת יחסים טובה שתאפשר פתיחות, דיאלוג ויכולת לדבר גם על נושאים מורכבים. לעיתים קרובות אנחנו, ההורים, עלולים להרגיש שהכלים שהשתמשנו בהם כאשר הם היו צעירים יותר כבר לא רלוונטיים ולא מתאימים לגילם. אנו רוצים לשמור על קשרים טובים, לעודד עצמאות ולהצליח לשים גבולות, אבל איך עושים את זה מול האתגרים של גיל ההתבגרות?
קודם כל, כדאי לזכור שגיל ההתבגרות הוא שלב התפתחותי חשוב ומרכזי במעבר בין ילדות לבגרות. גיל ההתבגרות היום יכול להתחיל כבר בגיל 10, והוא כולל תהליכים של התבגרות פיזית לצד התבגרות רגשית וקוגניטיבית. לאורך תהליך ההתבגרות קיימים שלבים שבמהלכם הילד או הילדה מתחילים לבסס את המקום שלהם כבעלי דעה, לעסוק בשאלות של זהות, לחשוב על העתיד, לבנות את המערכת החברתית שלהם שתתפוס מקום מרכזי יותר ולהתנסות בחוויות שונות המייצגות עבורם פתח לעולם המבוגרים.
כל נער ונערה יעברו את גיל ההתבגרות באופן קצת שונה שישקף את האופי, הסביבה ומערכת התמיכה שסביבם. בתחילת גיל ההתבגרות מאוד נפוצים ויכוחים עם מבוגרים ובייחוד עם ההורים, עקשנות, רגישות לביקורת ובדיקת גבולות. בהמשך יופיעו שאלות של זהות, על הייחודיות של הנער או הנערה מול ההורים והאחרים, גיבוש תפיסת עולם ערכית ורצון לעצב את סדר היום לפי סדרי העדיפויות האישיים. לצד זאת, שכיח לראות גם שינוי בשעות השינה (הולכים לישון מאוחר, מתקשים לקום בבוקר וכשיש זמן ישנים עד הצהריים), שינוי במאזן המשפחה-חברים, הרבה יותר זמן בילוי מול המסך או עם חברים ועוד.
מכיוון שגיל ההתבגרות מתאפיין בכל הביטויים האלו, קשה לעיתים לדעת מתי בנכם או בתכם נמצאים במצוקה נפשית או חברתית משמעותית ומתי מדובר בהתנהגות תקינה של גיל ההתבגרות.
בשנים האחרונות אנו עדים למודעות גוברת בתחום בריאות הנפש, לצד עלייה מדאיגה במספר בני הנוער והילדים שמתמודדים עם מצוקה ואבחנות נפשיות.
המתבגרים שלנו מתמודדים לאורך כמה שנים עם מצב מורכב של חוסר יציבות ודאגות לגבי היומיום, כולל מגפת הקורונה ותקופת המלחמה. בזמנים אלה בני נוער רבים חוו בידוד חברתי, טראומות ושינויים בשגרה, וחלקם אף חוו באופן ישיר את ההשלכות של הטרור והלחימה הממושכת. הורים רבים מגויסים למלחמה ומתמודדים בעצמם עם דילמות וחששות האופייניים לתקופה המורכבת, מה שכמובן משפיע על המערך המשפחתי.
בנוסף, בני הנוער של היום מתמודדים עם מציאות שונה מהמציאות שבה גדל דור ההורים, בעיקר בשל החשיפה הגדולה והישירה למדיה ולרשתות החברתיות. המרחב הדיגיטלי מאפשר להם קשר עם בני נוער אחרים ומגוון תחומי עניין, לצד חשיפה לסכנות, הצפה רגשית, התמכרות ועוד. כהורים, חשוב והכרחי שנקיים שיח על השימוש במרחב הדיגיטלי, על מנת למצוא איזון נכון עם שגרת פנאי מגוונת הכוללת מפגשים חבריים, פעילות גופנית ופעילות ערכית.
אם בכל זאת יש לכם תחושה שהמסכים הפכו להיות כל עולמם של המתבגרים, רצוי שתפנו להתייעצות ועזרה מקצועית (רופא או רופאת הילדים, יועצי בית הספר, פסיכולוג או פסיכולוגית חינוכיים או קליניים) ולקבלת הכוונה כיצד לחזור לשגרה מגוונת. נסו לעודד את המתבגרים לגוון את שעות הפנאי, לעסוק באופן קבוע בפעילות גופנית, לפגוש חברים ולהגביל את שעות הצפייה במסך. חשוב גם להנחות אותם לא לישון עם מכשיר נייד דלוק ליד המיטה, אלא לאפשר כניסה רגועה לשינה באמצעות פעילות קבועה של מקלחת, קריאת ספר, האזנה למוזיקה וכדומה. במקרה שהם נחשפו לתכנים מאיימים, פוגעניים או טראומתיים, כדאי שהם ידעו שתמיד הם יכולים לשתף אתכם, לקבל מכם תמיכה, להיעזר בכם לפנות לעזרה מקצועית ולחשוב כיצד להפחית את ההשפעה של התוכן הקשה ואף להתמודד בהמשך.
הנער או הנערה שלכם מתמודדים עם תקופה של התבגרות פיזיולוגית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית. לעיתים תהליך זה כולל שינויים במצב הרוח, נטייה לעצבנות, רוגז והתנגדות לעולם המבוגרים ולגבולות. כל אחד ואחת עוברים את התהליך ההתבגרות באופן ייחודי ובהתאם לאופי, לקשיים ולמערכת התמיכה שלו או שלה. יש נערים ונערות שמתמודדים עם מצבים נפשיים משמעותיים בגיל ההתבגרות, לכן אם הם מפגינים סימנים מדאיגים, כדאי לפנות ולהתייעץ עם גורם מקצועי, לעבור אבחון ולקבל עזרה.
בני הנוער בגיל ההתבגרות מתמודדים עם מגוון אתגרים נפשיים וחברתיים, המשפיעים על תחומי חיים שונים ועל התפתחותם האישית.
כדי לדעת איך לזהות וכיצד לתמוך בנער או בנערה הנמצאים בגיל ההתבגרות, נסו להקפיד על כמה עקרונות:
שמרו על הקשר ביניכם, השקיעו זמן להקשיב להם, עשו דברים כיפיים ומשמעותיים ביחד.
כדאי לנסות ולסיים כל יום באמירה חיובית ואכפתית ולאפשר לפתוח למחרת דף חדש.
כאשר עולה רגש עוצמתי או התפרצות רגשית, אפשרו לדברים להירגע לפני שתיגשו לשיחה עם בנכם או בתכם.
נסו להפחית שיפוטיות ותנו מקום לדעות ולרגשות שלו או שלה.
שתפו את בנכם או בתכם במחשבותיכם, על מנת שיבינו את הסיבות ואת הדאגה והערכים שעומדים מאחורי ההחלטות שלכם.
יש כמה סימנים והתנהגויות שדורשים תשומת לב מקצועית.
חשוב להדגיש: אם הנער או הנערה מתמודדים עם מסוכנות או אובדנות, חשוב לפנות באופן מידי להערכה בחדר מיון פסיכיאטרי שפתוח 24/7 ללא צורך בהפניה או התחייבות.
