אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
מהי בריאות נפשית ומתי מדובר במשהו שדורש טיפול מעמיק?
כל אחד ואחת מאיתנו מכירים את ההשפעה של המצב הנפשי שלנו על ה-well being הכללי. דיסציפלינות שונות עסקו בשאלה מהי הבריאות הנפשית? מתי נגדיר את המצב הנפשי כמחלה? מהן ההפרעות השכיחות? מה יכול למנוע ולאפשר התמודדות טובה יותר ושיפור המצב הנפשי?
חשוב לזכור שהמצב הנפשי מושפע ממכלול של גורמים הכוללים שילוב של הרקע הביולוגי, הסוציאלי והפסיכולוגי ובהתאם לכך ניתן לסווג את ההפרעות השכיחות. יחד עם זאת, המצב הנפשי של האדם לא יוגדר כפתולוגי אלא אם כן הסימפטומים גורמים לסבל משמעותי לאדם ולסביבה ואו משפיעים על התפקוד באופן ניכר.
קשיים רגשיים- נפשיים הינם תווך של מצבים ולעיתים, גם אם לא מדובר במצב פתולוגי ובמחלה נפשית מוגדרת, עדיין נראה שהמצוקה משמעותית ונרצה להבין מהם המקורות לבעייה וכיצד ניתן להקל ולשפר את איכות החיים. כאשר אדם מתמודד עם מצוקה נפשית רצוי לפנות לרופא המשפחה או רופא הילדים ואו לשירותי בריאות הנפש על מנת להעריך את המצב, לעבור הערכה ראשונית (אינטייק או טריאג', מיון ראשוני) ולקבל את ההמלצות לגבי סוג ההתערבות הנדרשת.
נתחיל בסקירה של הפרעות שכיחות בעלות רקע ביולוגי התפתחותי הכוללות בעיות מולדות שניתן לראות את הסימנים שלהם כבר משנות הינקות והילדות.
קשיים בוויסות הרגשי אמנם אינם נחשבים אבחנה בספר האבחנות הפסיכאטריות (DSM) אך מהווים בסיס להבנה עמוקה יותר של קשיים רגשיים ונפשיים. הפרעה בוויסות הרגשי מוגדרת כ"רגישות לרגשות", כלומר, חוויה סובייקטיבית, עוצמתית ומתמשכת של רגשות. ילדים, מתבגרים ומבוגרים המתמודדים עם קשיים בוויסות הרגשי נוטים להיות יותר רגשניים, לקחת דברים ללב, לוקח להם זמן להתאושש מפגיעה, הם זקוקים לאמפתיה רבה ולזמן ממושך יותר עד שמצליחים להירגע. פעמים רבות ילדים כאלה מקבלים תשומת לב שלילית רבה כיוון שהם נוטים להיחשב "בכיינים" ובשל כך הורים יכולים לדווח על התשה רבה בהתמודדות מולם החל מהינקות: קושי לישון ברצף, בכי ממושך, צורך להיות בידיים, התפרצויות זעם, קושי בהתמודדות עם רגשות שליילים ולעיתים קרובות קשיים חברתיים.
חשוב לאמר שניתן לחיות חיים לגמרי תקינים גם כאשר מתמודדים עם קושי בוויסות הרגשי וזאת כאשר הסביבה מצליחה לתקף את הרגשות ובהדרגה מאפשרת סביבה התומכת בפיתוח מיומנויות קבלה והתמודדות יעילה עם הקושי.
הפרעה זו מאובחנת אצל כ-10% מהאוכלוסייה.
לרוב הקשיים מחמירים כאשר נכנסים למסגרת החינוכית או כאשר הדרישות החברתיות והאקדמאיות עולות ואז הפערים בין הילד\המבוגר נעשים משמעותיים יותר.
על מנת לאבחן הפרעת קשב יש צורך בהערכה אצל רופא מומחה בתחום קשב וריכוז, נוירלוג או פסיכיאטר ואין צורך במבחנים נוספים למעט במקרים של התלבטות לגבי האבחנה.
חשוב להבין כי ADHD הינה הפרעה המשפיעה באופן נרחב על כל תחומי החיים ולכן הסימפטומים שכיחים כן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי והרגשי, כאשר נראה כי מתמודדים עם ADHD נוטים ליותר קשיים חברתיים, קושי בהבנת הפרספקטיבה של הזולת בייחוד בעת מצוקה, נטייה גבוהה יותר לתאונות, פיטורין ותחלואה נפשית נוספת כגון חרדה, דכאון, הפרעות התנהגות ועוד.
הטיפול ל- ADHD צריך לכלול הבנה של הבעייה, התאמת חיי היום יום ותרגול המיומנויות הלקויות, ולשקול תוספת טיפול תרופתי או מסגרת חינוכית מותאמת.
הפרעות שכיחות נוספות שנוטות להתחיל כבר בגיל הצעיר הינן בעיות התנהגות, לקויות למידה וקשיים רגשיים.
בעיות התנהגות, כוללות התנהגות מתנגדת ומתריסה, התפרצויות זעם, אלימות כלפי הזולת, קושי בקבלת גבולות וסמכות והן מתחברות פעמים רבות לבסיס של קשיים רגשיים שיכולים להיות על רקע קשיים בוויסות הרגשי או על רקע קשיים משפחתיים, מעברים רבים, קונפליקטים בבית, טראומות, קשיים מתמשכים היוצרים תסכול כגון חוסר הצלחה בלימודים, ADHD לא מטופל ועוד. חשוב לא להתמקד בהתנהגות המתריסה אלא להבין את הבעיה ולהתייעץ עם אנשים מקצוע בתחום בריאות הנפש על מנת לאבחן נכון את הבעייה ולתת את המענה למקור התופעה.
בהקשר זה חשוב להכיר את האבחנה של קשיי הסתגלות המלווים פעמים רבות תהליכי הסתגלות מורכבים למשל- מעברים בחיים, כניסה לבית הספר, גירושין ועוד
הפרעות שכיחות נוספות הינן הפרעות חרדה. חרדה מוגדרת כפחד מוגבר המשפיע על התפקוד ויוצר סבל משמעותי, ועלולה להתבטא כתקפי חרדה ועוד (סביב נושאים כגון גובה, רופאים, זריקות, חיות, סיטואציות חברתיות או חרדה מוכללת). חשוב לזכור שפחדים הינם חלק מתהליך התפתחותי תקין וכי צפויים להופיע פחדים בשלבים התפתחותיים שונים כגון פחד מזרים, פחד נטישה, פחד ממוות וכיוב'.
כאשר הפחד מופיע באופן עוצמתי, משפיע על התפקוד ומייצר סבל רב יש לפנות לאבחון וקבלת תמיכה מתאימה למשל באמצעות כלים של טיפול קוגנטיבי התנהגותי CBT ולעיתים שילוב של טיפול תרופתי בהתאם לחומרת המצב.
הפרעה חשובה נוספת הינה דכדוך ודכאון שעלולים להופיע כתגובה לאירועי חיים מורכבים, לאירועים הסתגלותיים כגון דכאון בהריון ולאחר לידה (מופיע בשכיחות משמעותית אצל נשים ואצל גברים), דכאון לאחר אבל ואובדן או לאחר אירוע טראומתי, או באופן ספונטני ללא טריגר ברור.
דכאון נוטה להשפיע על דפוסי החשיבה שלנו ולהוביל אותנו לחשיבה שלילית ופסימית לגבי עצמנו, לגבי הסביבה ולגבי העתיד ועלולה לכלול מגוון של סימפטומים כגון תחושות עצב, ייאוש, בעיות בשינה, בעיות בתאבון, תפקוד לקוי ואף במקרים קיצוניים דחפים לפגיעה עצמית ואובדנות.
נושא חשוב נוסף הינו התמודדות לאחר טראומה. לאחר חשיפה לטראומה אקוטית או ממושכת סביר כי האדם יעבור טלטלה שמהווה תגובה נורמאלית לחלוטין לאירוע קשה. באירועים כאלה צפויות מגוון של התנהגויות שעלולות להופיע מגיל הינקות ועד הזקנה וכוללות תווך גדול של התנהגויות של עיבוד הטראומה ולעיתים תגובות של אבל ושכול. כאשר קיימים סימנים מדאיגים וקיצוניים הנמשכים לאורך זמן ומייצרים בעיות בתפקוד וסבל רב יש לברר האם אילו סימנים של תגובה אקוטית- מיידית לטראומה או PTSD. רצוי לעקוב אחר הסימנים ולהתייעץ עם רופא/ת המשפחה או הילדים או אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.
בכל מקרה שעולה מסוכנות או אובדנות יש לפנות באופן מיידי ללא צורך בהפנייה או בהתחייבות למיון באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים.
חשוב לזכור כי התמודדות נפשית היא חלק מההתמודדות האנושית וסביר כי לאורך החיים נחווה בתקופות שונות אתגרים ולעיתים סבל נפשי משמעותי. כאשר המצוקה הופכת להיות מעיקה, יוצרת סבל רב ומשפיעה על התפקוד חשוב שתפנו להערכה ראשונית בה תוכלו לקבל סיוע ראשוני וכלים להתמודדות.
