שיקום נכי נפש בקהילה

חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש”ס – 2000 “מטרתו של חוק זה לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש, כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו” (סעיף 1 בחוק שיקום נכי נפש בקהילה)

יאנה דרפקין, עו"ס MSW/פסיכותרפיסטית, מרפאת "ציפור הנפש", אשדוד

אדם בפגישה עם מטפלת

מי זכאי תכנית שיקום? 

  • תושבי ישראל
  • בני 18 שנים או יותר
  • בעלי נכות רפואית בשל הפרעה נפשית בשיעור של 40% לפחות

תכנית השיקום יכולה לכלול אחד או יותר מהשירותים המפורטים להלן:

דיור

  • הפניה לאחת ממסגרות המגורים המוגנות בקהילה, כמו הוסטל או דיור מוגן, והשתתפות במימון הפעילות השיקומית במסגרות אלו;
  • חונך או עובד סמך שידריך, ילווה ויסייע למי שגר בבית או עם המשפחה;
  • סיוע בתשלום שכר הדירה – לזכאים דרך משרד השיכון או, במקרים מיוחדים, דרך משרד הבריאות;
  • סיוע ברכישת ציוד ראשוני לדירה (מכשירי חשמל, רהיטים).

תעסוקה

  • הפניה לשירותי אבחון והכשרה תעסוקתית והשתתפות במימונם. במסגרת זו אנשי מקצוע מסייעים בבחירת סוג העבודה המתאים ביותר ועוזרים ללמוד את התחום.
  • עזרה בהשתלבות בשוק העבודה:
    •  כשכיר או כעצמאי
    • במסגרת תעסוקה נתמכת (עזרה במציאת מקום עבודה רגיל בשוק החופשי, ליווי וסיוע בהשתלבות במקום העבודה)
    • במפעל מוגן
    • הפניה למועדון תעסוקתי – הפעילות במועדון התעסוקתי מכינה את המועמד להשתלבות במקום עבודה כמו מפעל מוגן או עבודה בשוק החופשי.
  • הוצאות נסיעה: החזר הוצאות נסיעה בתחבורה הציבורית לאחת ממסגרות התעסוקה. ההחזר ניתן באמצעות המעסיק.

השלמת השכלה

הפניה לשירותים הבאים והשתתפות במימונם:

  • אולפן ללימוד עברית
  • השלמת השכלה יסודית או תיכונית
  • לימודי מחשב

חברה ופנאי

הפניה למועדונים חברתיים במסגרות רגילות או מיוחדות 

סיוע לבני משפחה

  •  ייעוץ והדרכה לבני המשפחה
  • הפניה לשהייה קצרה במסגרת מגורים מוגנת (כמו הוסטל) למשתקמים הגרים עם משפחותיהם, ומימונה (‘נופשון’)

טיפולי שיניים

הפניה לטיפולי שיניים בסיסיים וסיוע במימונם.

תיאום תכנית שיקום (תיאום טיפול)

כחלק מתכנית השיקום ממנים במקרים מסוימים מתאם העוזר במימוש תכנית השיקום שקבעה הוועדה. מתאם תכנית השיקום עוזר, למשל, לבחור את המסגרות שבהן רוצים להשתלב. 

לאן אפשר לפנות כדי לקבל סל שיקום?

ראשית, יש לקבל הכרה על נכות בשל רקע נפשי. הכרה זו נעשית או כחלק מתהליך לקצבת נכות מטעם הביטוח הלאומי, או באמצעות פסיכיאטר אשר הוסמך לכך.
לאחר מכן יש לפנות לגורם אשר יכול לסייע בבניית תכנית שיקומית אישית והגשתה לוועדת השיקום האזורית.
מבין הגורמים ניתן למנות את קופת החולים, בית חולים פסיכיאטרי, ומטפל פרטי מתחום בריאות הנפש (פסיכיאטר/ית, עובד/ת סוציאלי/ת, מרפא/ה בעיסוק, פסיכולוג/ית, או אח/ות מוסמך/ת).
בהמשך לכך, ועדת סל השיקום תתכנס על מנת לבחון את הבקשה. לאחר אישור הוועדה, המטופל יוכל לבחור את השירותים המתאימים לו מטעם סל השיקום.

הגשת ערר על החלטת ועדת שיקום אזורית

במידה ופניתם לוועדת שיקום ואתם סבורים כי החלטת הוועדה אינה מתאימה או אינה תקינה, יש אפשרות לערער תוך 45 יום מקבלת החלטת הוועדה.
הערעור נעשה מול האגף לבריאות הנפש של משרד הבריאות, ובעקבותיו יתבצע דיון בוועדת ערר הנועדה לטפל במקרים אלו.

היתרונות של התערבות מוקדמת באמצעות סל שיקום

התפקוד היום-יומי מהווה חלק בלתי מבוטל מתחושות הרווחה והסיפוק האישיים של כל אדם, ועל כן ההתייחסות לכך תופסת מקום חשוב כחלק מגישת הטיפול הכוללת, הרואה את צרכיו המגוונים של כל מטופל.
מחקרים הראו כי מסגרות שיקומיות בקהילה תורמות לשיפור התפקוד, משפרות את תחושת העצמאות של האדם ומסייעות בהתמודדות הנפשית.
התמודדות נפשית יכולה להיות מסע ארוך, ועל כן כאשר ההתערבות השיקומית נעשית בשלב מוקדם היא מאפשרת לסייע עם האתגרים שבדרך, תוך כדי שיפור ושימור מיומנויות חשובות לתהליך.

חשבנו שיעניין אותך