שבץ מוחי - כל דקה קובעת!

שבץ מוח מהווה את גורם התמותה השלישי בעולם המערבי לאחר סרטן ומחלות לב, והגורם לנכות העיקרי באוכלוסייה המבוגרת. בישראל, כ- 15,000 אנשים לוקים בשבץ מוחי מדי שנה, כאשר רק אחוז קטן בלבד מהחולים זוכה לטיפול ראוי בזמן אמת, בעיקר בשל עיכובים בהגעה לחדר המיון.

ד"ר חוראני ניזאר, נוירולוג, לאומית שירותי בריאות, ומומחה בכיר ביחידה לשבץ מוח ומחלות כלי דם במוח בבית חולים שערי צדק

זוג מבוגרים מחזיקים ידיים בפארק

ישנם שני סוגים של שבץ מוח

  • שבץ מוחי איסכמי - נגרם על ידי חסימה פתאומית באחד מכלי הדם המובילים דם למוח או נמצאים בתוך המוח. החסימה נגרמת בעקבות הצטברות משקעים טרשתיים על דפנות כלי הדם, או על ידי קריש דם שמקורו מחללי הלב או מאחד העורקים הגדולים. סוג זה מהווה כ- 85% ממקרי השבץ.
  • שבץ מוחי דימומי - נגרם כתוצאה מקרע בדופן אחד מכלי הדם המוחיים הגורם לזליגת דם לתוך המוח עצמו.

תסמינים לשבץ מוחי

התסמינים של שבץ מוחי הם חדים ומופיעים בצורה פתאומית. הם כוללים:

  • חולשה או שיתוק באחד מצדי הגוף (בשלושת רבעי מהאירועים מופיע שיתוק או חולשת צד כסימן מרכזי)
  • התעקמות של זוית הפה
  • דיבור לא ברור כמו גמגום בדיבור
  • קושי בשליפת מלים
  • קושי בהשלמת משפטים
  • קושי בבליעה
  • ראיה כפולה
  • לעתים - כאב ראש חזק (במקרים מסויימים של דימומי מוח).

הופעתם של הסימנים דורשת פינוי מהיר לבית החולים, אבחון דחוף וטיפול מיידי בכדי להקטין את הסיכוי לנכות ולחסרים נוירולוגים.

גורמי סיכון

בין גורמי הסיכון היותר שכיחים לשבץ ניתן למנות מחלות לב, סוכרת, כולסטרול גבוה ויתר לחץ דם, וכן גורמים גנטיים (היסטוריה משפחתית של שבץ או מחלות כלי הדם). גורמים נדירים יותר כוללים הפרעות של קרישיות הדם, דלקות בכלי הדם וחבלות לאזור הצוואר והראש. כאשר ישנה הצטברות של מספר גורמי סיכון, הסיכון גובר.
על אף התפיסה שמדובר בתופעה הפוגעת באוכלוסייה המבוגרת, גם ילדים וצעירים יכולים ללקות בשבץ מוחי. עם זאת, הגיל הממוצע של חולי השבץ הוא 69. מנתוני האיגוד הנוירולוגי עולה כי כ-25% מהחולים שנפגעים הם מתחת לגיל 60 וכ-8% מתחת גיל 50.

אבחון וטיפול בשבץ מוחי

האבחון המהיר של שבץ נעשה בעזרת הדמיית CT מח ובדיקת CTA (אנגיוגרפיה- בדיקה שבודקת זרימת הדם בכלי הדם) ולעתים על ידי סריקת MRI מוח.
הטיפול בשבץ מוחי חריף כולל טיפול תרופתי על ידי תרופה ממיסת קרישים שניתנת דרך הוריד (Tissue plasminogen activator) ו/או טיפול פולשני על ידי ביצוע צנתור מוחי ושליפה של הקריש או פתיחה של העורק החסום.

הצורך בטיפול מהיר

בשבץ מוחי כל דקה שחולפת ללא טיפול מביאה לאיבוד חיות של כ-2 מיליון תאי מוח.
חלון הזמן לטיפול מרגע הופעת הסימנים של שבץ מוחי הוא עד ארבע וחצי שעות לטיפול התרופתי ועד כשמונה שעות לטיפול כירורגי (צנתור מוח דחוף).
מהירות ההגעה לבית החולים לאחר הופעת הסימנים של שבץ מוחי היא קריטית להצלת החולה וליציאתו מבי"ח ללא נכות.
חשוב לציין כי אירוע מוחי אינו כואב. הנפגע עצמו לעיתים אינו יכול לקרוא לעזרה, לפעמים אינו יכול לדבר ולפעמים כלל אינו מודע לכך שיש לו שיתוק.
כאשר ישנה הופעה של סימפטומים חריפים יש להגיע מידית לחדר המיון ולעבור את הבירור הרלוונטי בכדי לקבל את הטיפול הדחוף.

אותות האזהרה שחשוב שכולם יכירו

חשוב להזכיר אותות אזהרה של שבץ מוחי שצריכים להדליק נורה אדומה, אותות שמשמעותם שחייבים להזעיק אמבולנס ולהגיע מיד לבית החולים:

  1. חולשה או שיתוק פתאומיים המופיעים בדרך כלל בצד אחד של הגוף – בפנים, ביד ו/או ברגל בצד אחד. זהו האות השכיח ביותר. הוא יכול להתבטא בקושי בהליכה או בשימוש ביד, או בחוסר תחושה באזור שנפגע.
  2. הופעה פתאומית של קושי לדבר או להבין את הנאמר. תסמין זה יכול להופיע לזמן קצר מאוד – דקה אחת שבה אתם מרגישים ש"נתקעתם" בדיבור. גם אם הוא חולף מהר – זהו אות אזהרה.
  3. הפרעה בראייה המתבטאת בחשכה פתאומית המופיעה בשדה הראייה, מעין תחושה של מסך חשוך שיורד על אחת העיניים, לחלופין התסמין יכול להתבטא בהופעה פתאומית של ראייה כפולה דווקא.
  4. הופעה פתאומית של פגיעה בקואורדינציה וביציבה.
  5. אובדן הכרה (שכיח יותר בשבץ דימומי).

 

הדרך למנוע התרחשות של שבץ מוח חולף או אירועים מוחיים בעתיד היא שמירה על אורח חיים בריא,

שמירה על אורה החיים נחשבת ברפואה לדרך הבריאה והמאוזנת ביותר למניעת מרבית גורמי הסיכון למחלות לב ומחלות כלי דם של המוח.

  • חשוב להקפיד על תזונה דלת שומן רווי (כגון בשר אדום, חמאה, מרגרינה, ביצים וגבינות שמנות), ולהעדיף מאכלים עשירים בשומן בלתי רווי (כמו שמן זית, אבוקדו, טחינה ואגוזי מלך), יש לשמור על ערכי LDL (השומן הרע) מתחת ל 100 מ"ג/ד"ל ובחולי סוכרת ההמלצה היא לשמור על ערך מתחת ל 70 מ"ג/ד"ל.
  • פעילות הגופנית חיונית לשמירה על הבריאות, כשפעילות היעילה ביותר לצורך זה היא אימון אירובי מתון (הליכה מהירה, שחייה, רכיבה על אופניים וכן הלאה) של 30 דקות, לפחות 3 פעמים בשבוע.
  • יתר לחץ דם הנו גורם סיכון עיקרי לשבץ. יש לבצע מדידות של לחץ דם, מעקב ואיזונו במידת הצורך (במיוחד אצל אנשים הסובלים מהשמנת יתר או צורכים אלכוהול, אינם עוסקים בפעילות גופניות, חולים בסוכרת או עם מהיסטוריה משפחתית).
  • מדידות של רמות הסוכר בדם, מעקב ואיזון במידת הצורך. סוכרת לא מאוזנת הינה גם גורם סיכון לפגיעה וחסימות בעיקר בעורקים הקטנים במח ובאיברים אחרים, כך שהסוכרת יכולה להביא לאוטמים קטנים במוח מבלי להרגיש אותם, "אוטמים שקטים".
  • מעקב אחרי פרפור פרוזדורים (פרפור עליות), וטיפול בנוגדי קרישה. ורם ללב להתכווץ באורח מהיר ולא סדיר. בעקבות זאת נפגע זרם הדם. דם שאינו זורם נוטה להיקרש ולגרום לקריש דם שעלול להיסחף עם זרם הדם למח, לכן הוא נקרא "תסחיף", ולגרום לשבץ מוחי.

חשבנו שיעניין אותך