כלבת - סיכונים, הידבקות, תסמינים וטיפול

כלבת היא מחלה זיהומית של מערכת העצבים, המועברת מבעל חיים נגוע לבעל חיים אחר או לבני אדם. זוהי מחלה קטלנית, ובכל שנה מתים בעולם עשרות אלפי אנשים ממנה.

ד"ר ערן מץ, מנהל המחלקה לרפואה קהילתית

אישה מטיילת בטבע עם תרמיל על הגב ומלטפת כלב ללא קולר

המחלה נפוצה בעיקר במדינות מתפתות כגון ארצות אפריקה או הודו, ובמדינות אלו כמעט כל מקרי הכלבת נגרמים בעקבות נשיכה על ידי כלבים ביתיים. עם זאת, המחלה מצויה בכל אחת מהיבשות בעולם (מלבד אנטרקטיקה), ומידי שנה ישנם דיווחים על בעלי חיים נגועים.
מרבית מקרי הכלבת נמצאו בצפון הארץ. בחו"ל החיות הנחשבות למפיצות כלבת כוללות גם עטלפים, דביבונים, בואש ועוד.

וירוס הכלבת – תסמינים אצל בני אדם

הווירוס מועבר ברוק של חיות נגועות וחודר לגוף דרך עור פצוע, כגון שריטות או נשיכות, ובמקרים נדירים דרך התזה של רוק מבעל חיים נגוע, לפה, רירית העין או האף.

הווירוס נודד בגוף ומגיע למוח, שם מתחיל להתרבות.

  • התסמינים הראשוניים של המחלה כוללים חום, כאב ראש ועקצוץ במקום הפגיעה.
  • עם התקדמות המחלה והתפתחות דלקת במוח, יופיעו תנועות בלתי רצוניות, התרגשות לא נשלטת, הידרופוביה (פחד ממים), שיתוק, בלבול, הזיות, פרנויה, אובדן הכרה ולבסוף מוות.
  • לקראת סוף המחלה מופיע לעיתים קצף מהפה.

לאחר הופעת תסמינים המחלה היא כמעט תמיד קטלנית. התסמינים יופיעו בין שבוע לשנה ואף יותר מהחשיפה לווירוס, ובממוצע בין חודש לשלושה חודשים מהחשיפה. את המחלה ניתן לאבחן רק לאחר הופעת התסמינים.

וירוס הכלבת – תסמינים אצל בעלי חיים

כלבת אצל בעלי חיים לרוב באה לביטוי בשני אופנים שונים:

  • שינויים התנהגותיים קיצוניים, אגרסיביות ותוקפנות.
  • חולשה, אובדן קואורדינציה ושיתוק

התסמינים כוללים חום, התקפים אפילפטיים, הידרופוביה (פחד ממים), שינוי בקול, קושי בנביחה, ביישנות או אגרסיביות חריגים, ריור, קצף מהפה, שיתוק או ריגוש יתר.

בכל מקרה של חשד לכלבת יש לפנות לשירות הווטרינרי או לרשות המקומית באופן מידי.

טיפול במקרה של נשיכה/פגיעה מבעל חיים החשוד כנגוע

טיפול באופן מידי לאחר החשיפה עשוי למנוע את התפרצות המחלה.

  • הטיפול הראשוני כולל ניקוי וחיטוי יסודיים של הפציעה. יש לרחוץ את האיזור עם מים חמים וסבון במשך כרבע שעה, ולאחר מכן לחטא עם אלכוהול 70% או יוד/פולידין.
  • החיסון נגד כלבת כולל סדרה של 4 חיסונים הניתנים במהלך שבועיים מהחשיפה.
  • יתכן ויומלץ על קבלת חיסון טטנוס וטיפול אנטיביוטי בפציעה.

בעל חיים שנשך יוכנס על פי חוק להסגר במשך 10 ימים. במהלך ההסגר יהיה מעקב לאחר מצבו הבריאותי של בעל החיים. במקרה בו בעל החיים מת במהלך הסגר, יבוצע ניתוח לאחר המוות לבירור סיבת המוות ולשלילת כלבת.

לפעול נגד מחלת הכלבת

ההתמודדות היעילה ביותר כנגד מחלת הכלב היא טיפול מניעתי, הכולל:

  • חיסון שנתי שוטף של חיות מחמד ובמיוחד כלבים וחתולים. החוק בארץ דורש חיסון שנתי של כלבים, וישנה המלצה על חיסון של חתולים.
  • השגחה על חיות מחמד, יציאה לטיולים עם רצועות בלבד, שמירה עליהם בבית, מניעת שיטוט עצמאי.
  • הימנעות ממגע עם חיות בר או חיות רחוב.
  • חיטוי, ניקוי ודיווח במקרה של נשיכה - במקרה של נשיכה על ידי בעל חיים, יש לרחוץ היטב את מקום הפציעה במים חמים וסבון במשך 15 דקות, לחטא ולפנות לקבלת טיפול רפואי.
  • פניה לגורם מוסמך במקרה של התנהגות חשודה - במקרה בו נצפה בעל חיים המתנהג בצורה משונה, יש ליצור קשר באופן מידי עם העירייה/משרד הבריאות/מועצה איזורית/וטרינר עירוני
    טיפול במכון הווטיריני - באם בעל החיים החשוד כנגוע מת, יש להעביר את גופתו למכון הווטרינרי להמשך טיפול.

חשבנו שיעניין אותך