מחלת הפוליו

פוליו היא מחלה ויראלית של בני האדם, שהייתה נפוצה עד לפני עשורים סביב העולם. בזכות החיסון נגדה שניתן בכל מדינות תבל, כיום פוליו נחשבת למחלה לא נפוצה. הנגיף מועבר בין בני אדם, ועלול לפגוע בחוט השדרה ולגרום לשיתוק רפה.

מהם תסמיני מחלת הפוליו?

מרבית האנשים (כ- ¾) אשר יידבקו בנגיף הפוליו לא ידווחו על תסמינים כלל, חלקם הגדול אף לא יידעו כלל שנדבקו.
חלק מהחולים יחוו תסמינים הדומים לתסמיני שפעת או שלשולים 3-21 ימים לאחר החשיפה.

תסמינים הנפוצים של המחלה 

  • חום גבוה (מעל 38 מעלות)
  • כאב גרון
  • כאב ראש
  • כאב בטן
  • כאב שרירים

התסמינים הללו נמשכים לרוב בין 2-7 ימים וחולפים מעצמם.

שיתוק

אצל כ-2 מתוך כל 1000 אנשים, נגיף הפוליו תוקף את העצבים בעמוד השדרה או בגזע המוח, וגורם לשיתוק, בעיקר בגפיים התחתונות. התסמינים יופיעו עד כעשרה ימים מהופעת התסמינים הראשונים.

בין התסמינים תחושת נימול, ניוון שרירים, קשיחות במפרקים, מומים פיזיים, דלקת קרום המוח ושיתוק או חולשה של הגפיים.

בין 2-5% מהילדים שיחלו במחלה שיתוקית, ועד 20% מהמבוגרים שיחלו בה, ימותו מהמחלה.

סינדרום פוסט פוליו

חלק מהאנשים אשר חלו בפוליו (גם בדרגות קלות או ללא תסמינים) עלולים לפתח תסמינים של שיתוק שוב בעתיד, או לחוות הדרדרות בתסמינים הקיימים. התסמונת מופיעה גם שנים רבות לאחר ההידבקות הראשונית במחלה. בכרבע מהמקרים הללו, סינדרום פוסט פוליו מוביל לתמותה.

איך נדבקים בפוליו?

נגיף הפוליו מאד מדבק ועובר על ידי מגע בין אנשים. הנגיף נכנס לגוף דרך הפה בעקבות מגע עקיף עם צואה של אדם שנושא את הנגיף, או לאחר חשיפה אל רסס טיפתי שניתז לאוויר בזמן שיעול או עיטוש. ניתן גם להידבק ממזון או מים שזוהמו על ידי צואה/רסס טיפתי. המחלה כך כל מדבקת עד כי הסיכוי להידבק בעת החלפת חיתול, עזרה לילד בשירותים או שימוש באותם השירותים כמו אדם חולה, הוא קרוב ל 100%.

הנגיף מתרבה בלוע, בגרון ובמעיים של אנשים שנדבקו. כשבוע לאחר ההדבקה רוב הנגיפים נמצאים במעיים ומשם עוברים דרך בלוטות הלימפה למערכת הדם והעצבים.

אנשים שנדבקו בנגיף עלולים להעבירו לאחרים גם שבועיים לפני הופעת התסמינים ועד לשבועות לאחר הופעתם. גם אנשים ללא תסמינים יכולים להפיץ את המחלה ללא ידיעתם.

האם ניתן למנוע את ההידבקות בפוליו?

לא קיימים טיפולים או תרופות ייעודיים לפוליו. הטיפולים ממוקדים בתמיכה למערכות הגוף והפחתת הסיכוי לתופעות ארוכות טווח, כגון אשפוז, תמיכה נשמיתית, תרגילי פיזיותרפיה ועוד.
הדרך הכי טובה למניעת פוליו היא על ידי חיסון נגדה, ועל ידי הקפדה על היגיינה ועל שטיפת ידיים אחרי הליכה לשירותים, אחרי החלפת חיתול/מתן עזרה בשירותים ולפני האוכל.

מהו החיסון נגד פוליו?

החיסון נגד פוליו קיים עשרות שנים, הוא יעיל מאד ובטוח ובזכותו מחלת הפוליו מוגרה במקומות בהם יש כיסוי חיסוני. 

ישנם שני סוגי חיסון נגד פוליו

  • חיסון פוליו IVP מומת, הניתן בזריקה בגילי חודשיים, 4 חודשים, 6 חודשים, גיל שנה, ומנת דחף בכיתה ב'
    חיסון זה מגן מפני התפשטות הנגיף ממערכת העיכול אל מערכת הדם והעצבים המרכזית. החיסון גורם להתפתחות של נוגדנים בדם, המונעים את המעבר של הנגיף מהמעיים למחזור הדם ולמעכת העצבים.
    החיסון מונע את התופעות הקשות של הפוליו, אם כי אינו מונע את האפשרות להידבק במחלה.
  • חיסון פוליו bOVP חי מוחלש, הניתן בשתי טיפות לפה. חיסון זה ניתן בשתי מנות, בגיל חצי שנה ובגיל שנה וחצי.
    חיסון זה נותן הגנה של כמעט 100% מפני הדבקה. לחיסון תופעות לוואי נדירות. תופעות אלו הופכות לנדירות מאד כאשר החיסון החי מוחלש ניתן לאחר שתי מנות של החיסון המומת ויחד עם המנה השלישית של החיסון המומת. הנגיף החי מוחלש מופרש בצואה מספר שבועות לאחר החיסון ויש להקפיד על שטיפת ידיים וזריקה בטוחה של חיתולים.

במקרה הצורך החיסון ניתן למבוגרים לפני נסיעה למדינות בהן יש סכנה מוגברת להידבקות בפוליו.

מתי אסור לתת חיסון נגד פוליו?


אין לחסן אם ידועה על רגישות/אלרגיה לאחת ממרכיבי החיסון או במקרה של תגובה חמורה אחרי חיסון קודם.

  • אין לתת את החיסון החי מוחלש (bOVP) במקרים בהם המתחסן או בני משפחתו סובלים מליקוי במערכת החיסון או מטופלים בתרופות לדיכוי מערכת החיסון
  • אין לתת את החיסון החי מוחלש (bOVP) בזמן מחלת הקאות/שלשולים
  • אין לתת את החיסון החי מוחלש (bOVP) אם טרם ניתנו שתי מנות של חיסון IVP (נגיף מומת, חיסון בזריקה)
  • אין להתחסן בזמן מחלה חריפה, הכוללת חום של מעל 38 מעלות

לסיכום, התגייסות ארגון הבריאות העולמי בחיסון אוכלוסית העולם הוביל להצלחה כבירה- 2 מתוך זני הפוליו מוגרו והזן הפראי הנותר, מדווח רק במספר מדינות ספורות בהיקף מתמתן. המשך הקפדה על חיסונים אלו עשויה למגר את הפוליו כפי שהרפואה השיגה במיגור נגיף האבעבועות השחורות.

חשבנו שיעניין אותך