סוכרת נחשבת כיום למגפה הגדולה והמשמעותית בעולם כולו, עם קרוב לחמש מאות מליון חולי סוכרת סביב העולם, וקרוב ל- 500,000 חולים בישראל. לסוכרת עלולות להיות השלכות בריאותיות הרסניות הכוללות פגיעה באיברים רבים – התקפי לב, שבץ מוחי, אי ספיקת כליה, עיוורון, פגיעה עצבית וקטיעת גפיים.
הגוף משתמש בסוכר (גלוקוז) כמקור אנרגיה והוא מפיק אותו מהמזון אותו אנו אוכלים או מייצר אותו בעצמו בכבד ובכליה. הגלוקוז נכנס לתוך התאים בזכות אינסולין, הורמון המיוצר בלבלב. לאחר האכילה הלבלב משחרר אינסולין בכמות המספיקה על מנת להעביר את הגלוקוז אל תוך התאים. כאשר הגלוקוז נכנס לתאים, רמות הסוכר בדם יורדות.
כאשר אדם חולה בסוכרת הגוף שלו אינו מצליח לייצר כמות מספקת של הורמון האינסולין, ו/או קיימת תנגודת לפעילות האינסולין. הגלוקוז בדם מצטבר ופוגע באיברים השונים.
כאשר רמות הסוכר בדם אינן נשלטות או מווסתות, עולה הסיכוי לסבול מסיבוכים שונים הקשורים בסוכרת, כגון מחלות עיניים (רטינופטיה סוכרתית), מחלות גפיים (כיבים, נמק וצורך בקטיעה), מחלות עור (דלקות, כיבים ופצעים), מחלות לב (התקף לב), אובדן שמיעה, מחלות חניכיים, פגיעה במערכת העצבית, מחלת כליות, שבץ, אין אונות, דלקות ועוד.
בסוכרת סוג 1 התסמינים לרוב בולטים, הם נוטים להופיע בפתאומיות ולהיות מלווים בבחילה וכאבי בטן, השתנה מרובה, שתייה מרובה, אכילה מרובה, ירידה לא מבוקרת במשקל. לעומת זאת, כמחצית מהחולים בסוכרת סוג 2 לא יפתחו תסמינים, ולא יידעו כלל שהם חולים. במקרה של סוכרת סוג 2 לתסמינים נטייה להתפתח בצורה איטית והדרגתית. תסמינים העיקריים כוללים:
את הסוכרת ניתן לזהות בקלות יחסית, בבדיקת דם המודדת את רמת הסוכר בדם.
כיום יש שיח מתמיד בנושא של " מה בריא". השיח מתחיל בגילאי הגן, וממשיך לאורך כל השנים, מערכת החינוך, כנושא שיח חברתי וכחלק מהמפגש בין חולה לרופא. השיח כולו, שעוסק במה נחשב לבריא ומה לא, מה מותר ומומלץ וממה יש להימנע, כולו מכוון אל עבר השאלה הגדולה של "כיצד ניתן למנוע התפרצות של סוכרת". קופות החולים עוסקות רבות באספקט של רפואה מונעת, המיועדת להוביל את החולים לקבלת החלטות בריאות נבונות, ולהפחית את הסיכוי של האדם לחלות בעתיד.
בקופות החולים יש שימת דגש על איתור אנשים עם סוכרת או במצב טרום סוכרתי ויצירת תוכנית התערבות וטיפול המיועדים לעצירה, או לכל הפחות – האטה של התקדמות המחלה.
במקרה של סוכרת סוג 1, בה אין ייצור של אינסולין על ידי הגוף, יש צורך במדידות תכופות של רמות הסוכר בגוף והזרקת אינסולין בהתאם לתוצאות. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי באפשרויות הטיפול – הכוללות תכשירי אינסולין בטוחים יותר ואפשרויות למדוד את רמת סוכר הדם באופן רציף.
בחולי סוכרת סוג 2 הטיפול הראשוני יכלול טיפול תרופתי, שינויים בצורת האכילה וסוג המזונות והגברת הפעילות הגופנית במטרה להפחית את רמת הסוכר בדם ולהוריד את הסיכון לפתח סיבוכים.
תרופות לסוכרת סוג 2 פועלות במנגנונים שונים כגון הגברת ייצור האינסולין בלבלב, הגברת רגישות התאים לאינסולין או שיבוש ספיגת הגלוקוז בכליה. הטיפול התרופתי מותאם לצרכיו הייחודיים של המטופל. כיום יש דור חדש של תרופות, שבנוסף לאיזון רמות הסוכר בדם גם מפחיתות את הסיכון לתמותה ותחלואה לבבית (השפעה מתורגמת לתוחלת חיים ארוכה יותר למרות מחלת הסוכרת). התרופות קיימות בהגבלות מסוימות בסל התרופות, אך נגישות למרבית המטופלים.