אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
"הוא חיוור" סבתא אומרת. "למה הוא לא מוכן לאכול?" היא שואלת בדאגה. "ילד בגילו כל כך ישנוני, איך יכול להיות?" היא מוסיפה. אם משהו מהדאגות שלה אכן נכונות יתכן שילדיכם נמצא בקבוצה של 6-10 אחוזים מילדי ישראל הסובלים מאנמיה.
אנמיה היא ירידה במספר כדוריות הדם האדומות או בריכוז ההמוגלובין בדם. מכיוון שכדוריות הדם האדומות מכילות את ההמוגלובין הנושא את החמצן לאיברי הגוף, מחסור בהן יכול לגרום למגוון סיבוכים שונים.
אנמיה יכולה להיגרם מסיבות שונות, בינן: הרס תאי הדם האדומים, איבוד דם, קושי בייצור כדוריות דם אדומות, זיהומים, חשיפה לרעלנים שונים, סוגי סרטן ובעיות תזונתיות כגון מחסור בברזל.
חוסר ברזל הוא הגורם העיקרי לאנמיה בקרב ילדי ישראל בגילאי חצי שנה עד שנתיים והמחקרים הרפואיים טרם מצאו את ההסבר לשכיחות הגבוהה כל כך של חוסר בברזל בקרב ילדי ישראל. הברזל חיוני ליצירת ההמוגלובין ותזונה לקויה יכולה לגרום לאנמיה. אנמיה הנגרמת בשל חוסר בברזל יכול להופיע בכל גיל, אך נפוצה ביותר בקרב ילדים מתחת לגיל שנתיים ובקרב נערות בגיל ההתבגרות.
חסור בברזל עלול לפגוע בהתפתחותו של הילד ועל פי מסקנות שעלו ממחקר שנערך בנושא יש חשש לנזק בלתי הפיך גם לאחר טיפול רפואי של מתן תוספי ברזל לילד. ספיגת הברזל במעיו של התינוק נמוכה במיוחד והיא משתנה בהתאם למקורות התזונה שלו ולכמות הברזל המצויה במזון שלו. לדוגמה, כמות הברזל בחלב אם נמוכה מכמות הברזל שיש בתחליפי החלב השונים, אולם הברזל מחלב אם נספג בגוף התינוק במידה גבוהה בהרבה מן הברזל שבתחליפי החלב. כשילד אינו מקבל מספיק ברזל מאגרי הברזל שלו הולכים ומידלדלים ורק לאחר מכן נגרמת אנמיה (ירידה בהמוגלובין).
לאנמיה יש כמה סימני זיהוי: חולשה כללית, חוסר תיאבון, עייפות, עצבנות, קצב פעימות לב מהיר, חוסר מצב רוח וחיוורון של העור ושל השפתיים וציפורניים. שינויים אילו לרוב הדרגתיים וקשים לזיהוי. אם האנימה נגרמת בעקבות הרס כדוריות דם אדומות הסימפטומים יכולים לכלול גם צהבת, הצהבות של הלבן של העיניים, טחול מוגדל ושתן כהה
לאורך זמן חוסר ממושך בברזל עלול לפגוע גם בהתפתחות השכלית, בכושר הריכוז ובהתפתחות התפקודית וכתוצאה מכך לגרום גם לעיכוב בהתפתחות הגופנית. האנמיה עלולה לפגוע גם במערכת העיכול וכתוצאה מכך לגרום לשלשול או לעצירות. חשוב לציין שאנמיה עשויה להתחולל גם מבלי שיהיה לה ביטוי חיצוני, בתהליך של הידרדרות איטית המקשה על זיהוי המחלה. לכן מקובל בארץ לבדוק את רמת ההמוגלובין של כל ילד מגיל תשעה חודשים עד שנה וחצי.
בכדי לאבחן אנימה יש לבצע בדיקה של ספירת דם פשוטה, המאפשרת מדידה של רמת ההמוגלובין של הילד. קיימות בדיקות נוספות המודדות את מאגרי הברזל בגוף ומאפשרות לזהות גם אנמיה שאינה נגרמת מחוסר ברזל, וכן חוסר ברזל שעדיין לא גרם לאנמיה.
משרד הבריאות ממליץ על טיפול מונע של מתן תוסף ברזל לילדים מגיל ארבעה חודשים עד לגיל שנה. בגיל 6-4 חודשים מומלץ מינון יומי של 7 מ"ג (3 טיפות) ומגיל חצי שנה ועד גיל שנה יש להעלות את המינון ל 15- מ"ג (6 טיפות)*. מומלץ לתת את התוסף בנפרד ולא עם חלב או תה משום שהם מפריעים לספיגתו בגוף. החל מגיל חצי שנה, במקביל לקבלת התוסף, תינוקות מתחילים להחליף הנקות\בקבוקים במזון ומומלץ להקפיד על מזונות עשירים בברזל כגון בשר עוף או הודו וירקות. מוצרי מזון אחרים, כמו דייסות, מוסיפים גם הם ברזל לתזונה של התינוק.
* יש לציין שהנתונים הללו מתייחסים לתינוקות בשלים שנולדו בזמן, כלומר לאחר היריון של ארבעים שבועות. אצל פגים ההנחיות שונות והן תלויות בסיבת הפגוּת ובמשקלם בעת הלידה. אצל הפגים מועד התחלת הטיפול והמינונים יהיו שונים, והם יקבעו בהנחיה מיוחדת של הרופא.
אם האנמיה מופיעה אצל נערה בגיל ההתבגרות, בעקבות וסתות כבדות, יש אפשרות של טיפול הורמונלי שיפחית את הדמם.
במצבים של אנמיה חריפה תבדק האפשרות של עירוי דם, טיפול תרופתי בטחול (או הסרתו), טיפול תרופתי לגירוי מח עצם לייצור תאי דם נוספים.
ילדים אנמים נוטים להתעייף מהר, ויש ליידע גורמים מטפלים ולאפשר לילד את המנוחה הנדרשת.
במקרה של טחול מוגדל יש להימנע מפעילות גופנית אלימה, מחשש לפגיעה בטחול.
יש להקפיד על תזונה מתאימה:
