שאלות חשובות לשאול, כשיש חשד להפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז, או ADHD-Attention Deficit Hyperactivity Disorder, הנה תסמונת מורכבת הכוללת הפרעות בתחומים שונים של החיים – בית הספר ועבודה, חיי חברה ומשפחה, ניהול משק הבית, ועוד.
היא מופיעה בדרגות חומרה שונות, ולא פעם עשויה להיות מלווה גם במצבים נפשיים שונים, כאשר השכיחים ביותר יהיו דיכאון וחרדה.
לרוב הפרעת קשב וריכוז מאובחנת אצל ילדים בגילאי בית ספר ולכן משויכת לרוב לגיל זה. עם זאת, מדובר במצב נתון, לכל החיים, ועל כן היא בהחלט שכיחה גם אצל מבוגרים.

סוגי הפרעות קשב וריכוז

לרוב מקשרים הפרעות קשב לילדים ש'לא נחים', וכל רגע קמים מהכיסא – מצב המכונה היפראקטיביות (פעלתנות יתר). אך האמת היא שזה לא מדויק – לא בכל מקרה של הפרעת קשב וריכוז ילדים (או מבוגרים) יראו סימנים של פעלתנות יתר.
לכן, לא פעם מחלקים הפרעות קשב לשני סוגים עיקריים:ADHD - Attention deficit hyperactivity disorder, ו- ADD - Attention deficit disorder (כלומר – ללא החלק של היפראקטיביות).
בפועל, יש לציין, אין הבדל משמעותי בין שני המצבים הללו, וצורת הטיפול תהיה דומה.

התסמינים של הפרעת קשב וריכוז

התסמינים של ADHD מחולקים לשלוש קטגוריות שונות: קושי לשמור על קשב, פעלתנות יתר, ואימפולסיביות. לא תמיד נראה את כלל התסמינים משלושת הקטגוריות בכל אלו הסובלים מההפרעה, אך על מנת לאבחן את התסמונת יש צורך בביטוי של תסמינים מקטגוריה אחת לפחות.

הפרעת קשב

הפרעת קשב עשויה להתבטא במגוון דרכים בחיי היום-יום. בשל הדרישות שילדים רבים נתקלים בהן בבית הספר (לשבת בכיתה, לשמור על ריכוז..), לא פעם ההפרעה תבוא לידי ביטוי בגילאים אלו. תסמינים נפוצים להפרעת קשב כוללים:

• ילד שדעתו מוסחת בקלות (לדוגמה מחליף משחקים במהירות)
• נטייה לשכחה
• קשיי קשב בכיתה, טעויות בריכוז המובילים להישגים נמוכים
• החברים והמשפחה מתקשים לנהל שיחה עם הילד/ה ונוטים לאבד סבלנות
• קושי בביצוע משימות לפי ההוראות

תסמיני פעלתנות יתר 

לעיתים קרובות, ובפרט בילדים, הפרעת קשב וריכוז מתאפיינת עם היפראקטיביות. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז עשויים לא פעם לקבל תווית של 'בעיתיים' או אפילו 'מופרעים', מה שעלול לפגוע בדימוי העצמי שלהם ובתחושת המסוגלות האישית. זה יתבטא לדוגמה:

• נטייה לזוז כל הזמן, גם במצב לא מתאים (כשצריך לשבת על הכיסא בכיתה)
• מקשה על השתתפות בפעילויות רבות כמו סרט, חוגים, בילוי משפחתי ועוד
• מצטייר כנודניק, כ"ילד הרע"

אגב, מעניין לדעת שתסמיני ההיפראקטיביות נוטים יחסית להצטמצם עם השנים. מבוגרים רבים הסובלים מ- ADHD אינם מראים יותר סימני היפראקטיביות (או שהם מעטים), גם אם סבלו מכך בילדות. שאר התסמינים הקשורים ל- ADHD פחות נוטים להיעלם עם השנים.

תסמיני אימפולסיביות

אימפולסיביות מהווה את אחד מהביטויים העיקריים של הפרעת קשב וריכוז, אך היא עשויה להשתנות בין אדם לאדם ולא בהכרח תהיה מרכזית.
דוגמאות לאימפולסיביות כוללות:

• נטייה להתפרצויות לדברי הזולת – קושי להמתין עד שהאדם השני יסיים את דבריו
• קושי להמתין בתור
• עשייה או אמירה מבלי לחשוב "משלם את המחיר" ורק אחר כך מצטער
• מתפרש כאגואיזם, גסות רוח וחוסר אכפתיות

עקב הדוגמאות הללו, ניתן להסיק כי אימפולסיביות מובילה לא פעם לקשיים חברתיים, מה שעלול להוביל למצוקה משמעותית אצל הסובל ממנה.

איך אפשר לדעת אם לילד/ה שלי יש הפרעה אימפולסיבית?

ריכזנו לכם את השאלות שכדאי לכם לשאול במידה ואתם חושדים בקיומה של הפרעה אימפולסיבית, אצלכם או אצל ילדיכם:

• האם ממהר לענות את התשובה עוד לפני שמסיימים את השאלה?
• האם מרבה להגיד דברים מבלי לחשוב?
• האם קורא שאלות עד הסוף או מפסיק באמצע ומתחיל לענות?
• האם מרבה לעשות דברים מבלי לחשוב? למשל לרוץ לכביש בלי להסתכל ימינה ושמאלה?
• האם מתקשה להמתין לתורו?
• האם בעבר התקשה במסגרות כמו חוגים שבהם יש ריבוי משתתפים?
• האם חוסר סבלנות בהמתנה בתור יוצר חיכוכים בין הילד לאחים בבית?
• האם מתפרץ ומפריע לשיחה או למשחק של אחרים?
• האם נוהג בפראות?
• האם אינו מציית לתמרורים?
• האם היה מעורב בתאונות?
• האם מסיים מערכות יחסים בפתאומיות?
• האם עובר מקומות עבודה?
• האם מבצע החלטות בלי לבדוק את התוצאות?

מתי ניתן להבחין בהפרעת קשב וריכוז?

לרוב התסמינים של הפרעת קשב וריכוז יתחילו לבלוט באזור גיל 8-9, כאשר לא פעם גם הדרישות הלימודיות והחברתיות של הילד/ה עולות. עם זאת, יש סימנים אשר עשויים להופיע עוד קודם לכן, גם אצל פעוטות.
לרוב לא נהוג לאבחן ADHD בגילאים צעירים מאוד, אך התנהגויות מסוימות עלולות להעיד על כך שבעתיד הילד/ה יאובחנו עם ההפרעה.

הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך

כאשר שואלים הורים לילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז בנוגע לתקופת הילדות המוקדמת של ילדיהם, פעמים רבות ההורים מתארים תינוק "קשה". לפעמים הפעוט יהיה פעיל מאוד כבר מגיל צעיר, דעתן, עצמאי, וכזה ש'יודע מה הוא רוצה'.

בילדות

כאמור, תקופת בית הספר היסודי היא התקופה שבה לרוב נראה ביטוי משמעותי של הפרעת הקשב והריכוז. לעיתים מה שיוביל לאבחנת הילד/ה יהיה הפרעות התנהגות שונות ודווקא דרישה מצד בית הספר. לדוגמה:

• בביה"ס - "ליצן הכיתה", הישגים נמוכים יחסית ליכולות, קשיים במקצועות הדורשים תשומת לב לפרטים, מפריעים בשיעורים

התנהגות עם חברים - חסר קשב, מתפרץ "ללא סיבה", מתעקש רק על שלו, אינו מבין למה כועסים עליו, פעמים רבות בדידות חברתית.
יש לציין כי פעמים רבות הפרעת קשב תתבטא באופן שונה – שכן כפי שציינו, ניתן לסווג הפרעת קשב כ- ADHD (עם היפראקטיביות) וכ- ADD (ללא היפראקטיביות).
ילדים ללא הפרעה היפראקטיבית, כלומר אלו הסובלים מ- ADD, עשויים לא פעם 'להתפספס' – שכן הם פחות נוטים להפרעות משמעת או התנהגות. ילדים אלו יהיו הרבה פעמים הילדים ה'מעופפים':

• שכחנים ומאבדים דברים
• מתקשים להתמיד במטלות ממושכות ולסיים אותן כפי הנדרש
• מתקשים להתמקד בפרטים ועושים טעויות (לדוגמה בחשבון)

בהתבגרות

מתבגרים הסובלים מהפרעת קשב שאינה מטופלת עשויים לסבול מירידה בהישגים הלימודיים, אובדן עניין ומוטיבציה ללמידה (עד כדי נשירה מבית הספר), נטייה למצבי רוח קיצוניים והתפרצויות, ועוד.
בנוסף, בני נוער ומבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שאינה מטופלת יכולים להראות נטייה להסתבך יותר באלימות, נטייה לשימוש בסמים ואלכוהול, ולנהיגה מסוכנת.

הפרעת קשב וריכוז במבוגרים

כאמור, ADHD אינה 'נעלמת', ומבוגרים רבים חווים פגיעה בתחומים שונים של חייהם בעקבות הפרעת קשב וריכוז. הביטוי אצל מבוגרים עשויים להיות מעט שונה בהשוואה לביטוי אצל ילדים, ומבוגרים נוטים לסבול יותר מההפרעות נפשיות נלוות, כגון דכאון, חרדות, התמכרויות שונות, ועוד.
תסמינים נפוצים אצל מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז כוללים:

• קשיי התארגנות המובילים לאיחורים – לדוגמה לפני יציאה מהבית
• מרגישים ש'חייבים' לו"ז צפוף מאוד ועמוס פעילויות, אחרת מרגישים חוסר שקט
• קושי להישאר במקום עבודה קבוע, קשיים במערכות יחסים
• שינויים במצב הרוח וחוסר סבלנות
• קושי בהשלמת משימות ובניהול זמנים

אבחון הפרעת קשב וריכוז

נכון להיום, אין בדיקה או מבחן אחד המאפשרים לאבחן הפרעת קשב וריכוז. זוהי אחת הסיבות לכך שהאבחנה נעשית על ידי גורם מקצועי המוסמך לכך – שכן קיים צורך בהערכה כוללנית ואישית לכל מטופל, הלוקחת בחשבון משתנים רבים ומגוונים. על כן, אבחנה של ADHD ניתנת על ידי רופאים ורופאות ממספר תחומים או על ידי פסיכולוג/ית, אשר כולם עברו הכשרה ורכשו ניסיון על מנת לאבחן ולטפל בהפרעת קשב.
לצורך האבחנה, הרופא/ה או הפסיכולוג/ית ישאלו בין היתר על תסמינים המעידים על פגיעה בקשב, היפראקטיביות, ואימפולסיביות, כדוגמת אלו שציינו מעלה. על מנת לאבחן adhd תסמינים אלו צריכים להיות קבועים, ולהתקיים החל מגילאי הילדות.
אבחון הפרעות קשב וריכוז במבוגרים דומה יחסית לזה של ילדים, ומתבסס גם כן על הערכה מעמיקה על ידי גורם מקצועי המוסמך לכך, תוך התאמות מסוימות לחייו הבוגרים של המטופל/ת.

מהן השאלות שיש לשאול כשקיים חשד להפרעת קשב?

כפי שציינו, הפרעת קשב היא ממש לא רק קשיים בבית הספר. הפרעת קשב וריכוז משפיעה על תחומים רבים בחיים, כולל היכולת לנהל שיח בין-אישי, שמירה על סדר וארגון, ועוד.
אז אם אתם חושדים שאתם, ו/או ילדיכם, סובלים מהפרעת קשב, ריכזנו לכם כאן רשימת שאלות מנחות, אשר עשויות לרמוז האם באמת מדובר בהפרעת קשב.
כמובן שאבחון מלא של התסמונת מתבצע על ידי גורם מקצועי המוסמך לכך, תוך שקלול נתונים רבים, אך אולי השאלות הללו יסייעו לכם בהחלטה האם כדאי לגשת לבירור ואבחון מסודרים.

• האם הילד/ה טועה בגלל חוסר ירידה לפרטים? למשל, כאשר ניתנת הוראה בתרגיל 'סמן מה שלא נכון' - מסמן את מה שנכון,
  קשיים בתרגילי חיבור וחיסור
• האם עונה במסגרת שעורי בית/במבחן רק על חלק מהשאלה למרות שיודע את כל התשובה? למשל: מי אמר למי ומתי? עונה רק מי אמר למי.
• האם בכיתה מסיים אחרון את דפי העבודה? לא מספיק להעתיק מהלוח?
• האם מתקשה לסיים מבחנים בזמן, מעיד שלא הספיק לענות על כל השאלות?
• האם רוב הטעויות במבחן מתבצעות בשאלות האחרונות של המבחן?
• האם נוהג לבדוק מבחנים לפני הגשתם?
• האם קשה לו באופן חריג לעסוק במקצועות לימוד שאינם מעניינים אותו?
• האם רמת הריכוז לקראת סיום הכנת שעורי הבית דומה לזו שהייתה בהתחלה?
• האם המורה מעירה על בעיות בהקשבה בכיתה? חולמנות?
• האם משתעמם מהר מכל צעצוע או משחק?
• האם מעדיף לעבור ממשחק למשחק במקום להתחיל עם משחק ולסיים איתו?
• האם ממצה מהר פעילויות כמו חוגים, תנועות נוער?
• האם נוטה לדלג בין פעילויות? (מתחיל לסדר תיק, מפסיק, הולך להתקלח/לאכול, חוזר לסדר את התיק)
• האם קיים קושי בארגון משימות ופעולות?
• האם מבצע משימות באיטיות לא אופיינית להתנהגותו הכללית?
• האם מתקשה לספר על חוויות שעבר באופן ברור ומסודר? תוך הבחנה בין עיקר לטפל?
• האם נוטה לענות תשובות ארוכות ומסורבלות בתגובה לשאלות פשוטות?
• האם מתקשה לארגן תשובה לשאלה "פתוחה" בעל פה? למשל: איך היה בחוג? בעוד שעל שאלות סגורות וקצרות של כן ולא יענה ביתר קלות.
• האם מצליח לצאת מהבית בזמן או נוטה לאחר בגלל שלא הספיק להתארגן?
• האם נמנע או לא אוהב מצבים המצריכים מאמץ מנטאלי ארוך?
• האם אוהב לקרוא ספרים?
• האם קיימת נטייה לאיבוד חפצים?
• איך נראה החדר בבית?
• האם נוטה לאבד כסף/מפתחות/חפצים שלקח לבית הספר או לחבר?
• האם מרבה לשכוח מעילים, כובעים ומטריות?
• האם שוכח איפה שם חפצים?
• האם קרה שאיבד טלפון נייד? יותר מפעם אחת?
• האם החברים מתלוננים שלא מקשיב להם? צוחקים עליו?
• האם נתקל בבעיות בתיאום פעילויות עם חבריו על רקע של חוסר תשומת לב לפרטים כמו שעה, סוג הפעילות?
• האם כששואלים שאלה נראה כאילו השאלה הקפיצה אותו?
  לעתים קרובות נראה כלא מקשיב כשפונים אליו
• האם צריך לחזור הרבה פעמים על אותה בקשה עד שמגיב?
• האם מתקשה למלא הוראות מורכבות וארוכות? כמו מספר דברים שצריך להביא או לעשות בבית
• האם בבית ממלא רק את החלק הראשון של ההוראות שנותנים לו (כבה את הטלוויזיה ובוא – מכבה את הטלוויזיה ולא בא), בעוד שנראה שהילד הקשיב להוראה כולה?
• האם קורה שבחציית כביש לא שם לב ולא מסתכל לכל הכיוונים?
• האם מוסח בקלות על ידי גורמים חיצוניים ופנימיים?
• האם העובדה שחם או קר גורמת לקושי בהקשבה למורה או לחבר או להורים?
• האם קורה שגירוי קטן הופך למפריע ומשמעותי מאוד? למשל: עקיצת יתוש, שריטה קטנה, לכלוך על הבגד.
• האם נוטה לשכחנות: נוטה לשכוח פעילויות שגרתיות יום-יומיות כמו לצחצח שיניים/להסתרק?
• האם שוכח גם אירועים חשובים כמו מועדי בחינות/פעילויות עם חברים?
• האם קורה ששוכח למסור הודעות טלפוניות?
• האם שוכח להעביר להורים פתקים מבית הספר וההפך- שוכח למסור בבית הספר טפסים חתומים, כסף לפעילויות
• האם יש חוסר תשומת לב בנהיגה? (פספוס תמרורים, לא רואה הולכי רגל, לא שם לב לרכבים במעבר נתיבים, לא שם לב שיש רמזור או עצור)
• כמה טסטים נדרשו כדי לקבל רישיון? למה לא עבר?
• האם מעורב בעבירות תנועה?

מדוע חשוב לטפל בהפרעת קשב וריכוז?

ADHD שאינה מטופלת עשויה להוביל להשלכות רבות אצל הסובלים ממנה, ובעיקר כאשר מדובר בילדים. ילדים רבים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מתויגים, ולא בצדק, כ'בעייתיים', 'עצלנים', ועוד. עקב כך, ההפרעה עלולה להוביל לקשיים רגשיים, חברתיים, ולימודיים.
הטיפול בהפרעות קשב וריכוז יעיל מאוד, ומאפשר לילד/ה להתמודד בצורה טובה יותר עם הקשיים הללו, לשפר את הקשרים החברתיים, להגיע להישגים לימודיים התואמים את הפוטנציאל שלו או שלה, ועוד.
בנוסף, יש לציין כי לא פעם הורים חווים מתחים וקשיים סביב ההתמודדות עם ילד/ה הסובלים מהפרעת קשב. מתן טיפול להפרעה עשוי לשפר גם את הקשיים הללו.

כיצד מטפלים בהפרעת קשב וריכוז?

כאשר ההפרעה משפיעה באופן משמעותי על חיי המטופל/ת, לרוב ההמלצה תהיה להתחיל טיפול תרופתי. התרופה העיקרית המשמשת לטיפול בהפרעת קשב וריכוז היא ריטלין.
ריטלין והתרופות השייכות למשפחה זו יעילות מאוד לטיפול בכל התסמינים של הפרעת הקשב - הן מורידות את רמת ההיפראקטיביות והאימפולסיביות ומשפרות את יכולת הקשב, בילדים ובמבוגרים כאחד.

גישות טיפוליות נוספות

מלבד הטיפול התרופתי, אשר מהווה בדרך כלל את החלק העיקרי בטיפול בהפרעת קשב, ישנם טיפולים נוספים אשר עוזרים לרבים המתמודדים עם ADHD.
ראשית, מכיוון שרבים מאלו הסובלים מההפרעה סובלים גם מהתמודדויות רגשיות שונות, כגון דיכאון או חרדה, פעמים רבות יש מקום גם לטיפולים נפשיים על מנת לטפל גם במצבים אלו.
בנוסף, ריפוי בעיסוק מסייע למטופלים רבים הסובלים מ- ADHD לרכוש מיומנויות יום-יומיות שונות, כגון סדר וארגון, ניהול זמנים, שיפור התפקוד בבית ובבית הספר, ועוד.
עוד חשוב לציין כי חלק מהטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז כולל לעיתים הדרכה של ההורים. זה לא תמיד פשוט לגדל ילד עם הפרעת קשב, ועל כן מתן הדרכה מקצועית מסייעת להורים רבים להבין איך מרגיש ילד עם הפרעת קשב וריכוז, מהם הקשיים איתם הילד/ה מתמודד/ת, ועוד.