ככל שההורים שלנו מתקדמים בשנים, גוברות הדאגות. דאגות לבריאותם הפיזית ונפשית, דאגות ליכולתם לטפל בעצמם. ריכזנו מספר נורות אזהרה ושאלות שחייבות להישאל.
חשוב לשוחח עם הוריכם, להתבונן בהם ובסביבת מגוריהם ולוודא כי הם מתפקדים כראוי ומטופלים בצורה האופטימלית. אם עולות אצלכם חששות, מומלץ לפנות לרופא המטפל שלהם בהקדם. ריכזנו עבורכם נקודות התייחסות, ונורות אזהרה המעידות כי יתכן וישנה בעיה.
קושי בהתמודדות עם שגרת טיפוח יומית או שגרת טיפול בבית יכול להיות סממן לדיכאון, דמנציה או מוגבלויות פיזיות הגורמים לקושי פיזי בביצוע המטלות.
התבוננו בהורים, האם בגדיהם נקיים? האם הם מטופחים כבעבר? האם הם מקיימים שגרת ניקיון (צחצוח שיניים, מקלחות, טיפול בשיער)?
הסתכלו סביב על ביתם, האם הבית נקי? האם מכשירי החשמל פועלים? האם הבית מתוחזק טוב? האם התאורה תקינה? האם הדוד עובד?
אבדן זיכרון הוא סימפטום נפוץ של תהליך הזדקנות וכולנו חווים זאת מידי פעם. קיים הבדל בין שינויים "נורמליים" בזיכרון לבין אובדן זיכרון הקשור באלצהיימר או דמנציה: במצבי שכחה רגילים אנו נוטים לשכוח היכן הנחנו את המפתחות או המשקפיים, מידי פעם שוכחים פגישה או תור שנקבע. לעומת זאת, שכחה מדאיגה יותר, ומעוררת יותר חששות, היא כאשר הולכים לאיבוד במקומות מוכרים, מתקשים בזיהוי אנשים קרובים, שוכחים לכבות את הגז ועוד.
עם הגיל עולה שכיחות של נפילות. נפילות בגיל מבוגר עלולות להיות מסוכנות, ולגרום לפגיעות המצריכות ניתוח או שיקום ממושך. יש לפעול על מנת להפוך את הבית בטוח. חשוב לדאוג למעקים במדרגות ובחדרי האמבטיה ולתאורה הולמת בכל הבית. מומלץ להסיר שטיחים, לוודא שאין מכשולים בדרך, לדאוג לנעליים סגורות האוחזות היטב ברגל ולהוריד ציוד לגובה נגיש, על מנת למנוע את הצורך בטיפוס.
בעבור הורים קשישים המטופלים בתרופות קבועות, מומלץ לארגן עבורם את התרופות בקופסה ייעודית לפי מועד הלקיחה, יום בשבוע ושעה. יש לוודא שההורים מכירים את התרופות, יודעים מה מטרתן והוראות השימוש בהן.
נהיגה יכולה להיות מאתגרת עבור קשישים: מכוניות רבות, חוקי תנועה, מסלולי נהיגה משתנים והולכי רגל לא צפויים. אם אתם חשים כי הוריכם נלחצים בזמן הנהיגה, או כי הנהיגה שלהם אינה בטוחה עבורם או עבור הסביבה, נראה כי הגיע הזמן לשכנע אותם להפסיק לנהוג. סייעו להם לשמור על עצמאותם על ידי מציאת אפשרויות תחבורה חליפיות, כגון תחבורה ציבורית, רכבי הסעה וכיוב'.
אבדן משקל אצל קשישים בהחלט מדליק נורה אדומה. קושי פיזי בבישול כגון קושי בקריאת הוראות, קושי באחיזה באביזרי הבישול, קושי בעמידה על הרגליים במשך זמן הבישול, חוסר חשק או אנרגיה לבישולים, אובדן חוש ריח וטעם, מחלות שונות ושכחה כולם משפיעים על הרצון או היכולת לאכול ומסבירים אובדן משקל.
ודאו כי יש להם אוכל מזין נגיש, מקרר מלא במזון שדורש מעט התעסקות, וכי הם אוכלים ארוחות מסודרות בממשך היום.
התבוננו בהוריכם, תשאלו אותם לשלומם, שוחחו עימם על תחביביהם, נושאי עניין, חיי החברה שלהם. יש השפעה רבה של יציאה מהבית ומפגשים חברתיים על המצב הנפשי והקוגניטיבי. כדאי לסייע להם לברר אודות חוגים, הרצאות, מפגשים חברתיים, מפגשים לגיל השלישי ופעילות בתנועה.
הסתכלו על הדרך בה הוריכם הולכים. האם הם מסוגלים ללכת מרחקים קצרים בקלות? האם הם יכולים להתנייד בתוך הבית? האם כאבים מונעים תנועתיות?
במצב בו הוריכם אינם יציבים על רגליהם, הם נמצאים בסכנה של נפילות. יתכן כי מקל הליכה או הליכון יסייע להם וייצבו אותם.
שוחחו עם הוריכם בפתיחות ובכנות.
שוחחו איתם מבעוד מועד על רצונותיהם הבריאותיים לשנים הקרובות, על רצונותיהם מבחינת תנאי מגורים, סיוע רפואי וכו'. ככל שהשיחה הזו תעשה מוקדם יותר, כאשר הדיון הוא עדיין ברמה התיאורטית בלבד, כך יהיה לכולכם יותר קל להתמודד ברגע האמת.
עודדו בדיקות רפואיות תקופתיות קבועות, והציעו להצטרף לפגישה עם הרופא.
טפלו בבעיות הבטיחות, סייעו להנגיש את הבית ולהתאימו לצרכים המשתנים של הוריכם.
שקלו סיוע בבית, עזרה ברחצה והתארגנות, סיוע בבישול ובנקיון.
פנו לרופא/ה, אח/ות המרפאה ועובד/ת סוציאלי/ת לקבלת עזרה. לעיתים גיבוי של איש מקצוע הוא מספיק על מנת לגרום להורים להבין את גודל הצרכים שלהם.
ייעצו להורים לחתום על ייפוי כוח מתמשך, הליך משפטי שמאפשר לכל אדם כשיר מעל גיל 18 לבחור מי יהיו האנשים שיטפלו בו ובענייניו.
שננו שוב ושוב בפני הוריכם שהם חשובים לכם, שאתם אוהבים אותם ורוצים את הטוב ביותר עבורם.