ההתמודדות עם דמנציה אינה פשוטה, לא לחולה ולא לבני המשפחה. ריכזנו עבורכם מידע מקיף בנושא.
רוב האנשים נוטים לשכוח משהו מידי פעם, או להתבלבל, להיכנס לחדר ולא לזכור מה חיפשו. אצל אנשים המתמודדים עם דמנציה אנחנו נראה עליה בתדיריות ובתכיפות של המקרים.
אם ברשימה ישנם סימנים המדליקים אצלך נורות אזהרה, מומלץ לפנות לייעוץ אצל נוירולוג, פסיכיאטר או גריאטר לבדיקה יסודית: אובדן זיכרון המשפיע על העבודה, קושי במילוי מטלות מוכרות, בעיות שפה הכוללות שכחת מלים או החלפתן במלים לא מתאימות, חוסר התמצאות בזמן ובמקום גם כשמדובר במקומות מוכרים, שיפוט שגוי או מידרדר, בעיות של חשיבה מופשטת, הנחת דברים שלא במקומם או במקומות לחלוטין לא הגיוניים, שינויים במצב הרוח או בהתנהגות ללא סיבה נראית לעין ובפרקי זמן קצרים, שינויים ניכרים באישיות או אפטיות כלפי אנשים אהובים, אובדן יזמה והפיכה לפאסיבי וקושי בתפקוד יומיומי, הכולל קשיים ברחצה, הלבשה, טיפול עצמי ועוד.
ישנן מחלות שונות הגורמות לדמנציה. הגורמים למחלה עלולים להשפיע על הקתדמות המחלה ועל דרכי הטיפול האפשריים.
הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה. מחלה ניוונית של המוח, הגורמת לניוון תאים ברקמת מוח ויצירת משקעים של החומר עמילואיד ביתא וחלבון טאו כשהוא מזורחן, שכנראה משבשים את תפקודם של התאים.
כתוצאה מפגיעה בכלי הדם המוחיים, וקטיעה של אספקת החמצן למוח נקטעת. עלולה להופיע לאחר אירוע מוחי בשל חסימת כלי דם גדולים, כתוצאה מפגיעה בכלי דם מוחיים קטנים (Lacunar infarctions) גם כתוצאה ממחלות דם ודימומים. סוכרת, יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה בדם, קרישיות יתר ואי סדירות בקצב הלב מהווים גורמי סיכון לדמנציה וסקולארית.
מופע של מבנים כדוריים חלבוניים זעירים המתפתחים בתוך תאי עצב. התסמינים הראשונים יהיו ליקויים בתפקודים הקוגניטיביים ובהתנהגות, ובהמשך - בסימנים של מחלת פרקינסון. החולים עלולים לסבול מהזיות.
דלדול מוח באיזורי המוח הקדמיים, באונות המצח ובאונות הרקה. התסמינים הראשונים יהיו בעיקר בשינויים בהתנהגות, ולעתים ליקויים בתפקודי השפה. בהמשך המחלה דומה לאלצהיימר.
ליקויים בזיכרון או בתפקודים קוגניטיביים נוספים אצל אנשים הנחשבים לצעירים יחסית (סביב גיל 50). דרגת חומרה קלה, אך אינה תואמת גיל, כושר התפקוד לא נפגע ולא מדובר בדמנציה. MCI זהו גורם סיכון לדמנציה ולאלצהיימר בעתיד.
מחלה נדירה הנגרמת על ידי חלבון מיוחד הקרוי פריון המתקיף את רקמות המוח וגורם לקריסתן. מחלה זו נקשרה למחלת הפרה המשוגעת, שהיא מחלה דומה התוקפת בקר.
ננשים החולים באיידס עלולים ללקות בדמנציה בשלבים מתקדמים של המחלה.
נצפית באלכוהוליסטים, כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן למוח במהלך ניתוח, בנשים בהריון הסובלות מהקאות חוזרות או לאחר ניתוחים לקיצור קיבה. החולה יסבלו מליקויי זיכרון, בדרך כלל ללא ליקויים בהתמצאות או בתפקודי שפה.
מתוארת בעיקר בחולים הסובלים מדיכאון. חולים יסבלו מתסמינים קליניים של דמנציה, החולפים עם טיפול מתאים בדיכאון.
מצב בו למחסור בוויטמינים, דלקת בדרכי השתן, חום גבוה, גידול במוח, או ירידה בתפקוד בלוטת התריס גורמים לתסמיני דמנציה, החולפים עם הטיפול במצב הרפואי הגורם.
מקובל להבחין בשלושה שלבים של המחלה. אורכו הממוצע של כל שלב - שנתיים עד ארבע שנים.
שלבין מוקדמים | שלבי ביניים | שלבים סופיים | |
זיכרון |
אובדן זיכרון לטווח הקצר, קושי בזכירת שמות או מילים, הנחת חפצים שלא במקומם, קשיי התמצאות במקום. |
החמרה באובדן הזיכרון לטווח קצר, נשמרת יכולת לזכור אירועים מהעבר הרחוק יותר, אובדן כושר לימוד, חוסר יכולת לעבד זיכרונות חדשים. |
אובדן מוחלט |
יכולת קוגניטיבית |
קושי בביצוע מטלות מורכבות, כגון: ניהול כספים ועבודה, קושי בהתמצאות בזמן. |
קושי בבחירה ובקבלת החלטות, קשיי ריכוז, שיפוט לקוי, אובדן חוש הזמן, חוסר התמצאות במקום, כשל בביצוע חישובים פשוטים |
אובדן מוחלט |
מצב רוח והתנהגות |
שינויים במצב הרוח, אובדן עניין בפעילות פנאי וחברה, ירידה בספונטניות, בלבול, נטייה לדיכאון ולתוקפנות. |
שינויים קיצוניים במצב הרוח, הפרעות שינה, אפתיה, חוסר עניין באנשים קרובים, חשדנות, מחשבות שווא ולעתים הזיות ראייה ושמיעה. גם שוטטות מאפיינת שלב זה. |
פאסיביות, אדישות למתרחש, אובדן מוחלט של יכולת לזהות אנשים קרובים וחפצים. |
אנשים יכולים לחיות עם מחלת האלצהיימר שנים ארוכות. לאורך השנים מידת העצמאות תפחת, כאשר בסופו של דבר יזדקקו לתמיכה בהתנהלות ובתפקוד היומיומיים. חשוב לעזור לאדם להיות פעיל ברמה הגבוהה ביותר המתאפשרת, לאורך כמה שיותר זמן. ניתן לסייע, לעזור ולתמוך בביצוע משימה יומיומית, אך כל עוד מתאפשר – לעודד את הסובל/ת מדמנציה לבצע את המשימה בעצמם, תוך הבטחת בטיחות על ידי מיגון הבית עם גלאים, אזעקות ועוד.
התנהגויות מורכבות או בעיות המחלה כגון דיכאון, אי שקט פסיכו-מוטורי, חזרתיות, התנהגויות הכוללות חוסר עכבות (כגון מיניות מוגברת), הפרעות שינה, הפרעות אכילה וגם תוקפנות פיזית ומילולית עלולות להופיע בשלבים שונים של פעמים רבות הן מושפעות ממצבו הפיזי של האדם (כגון רעב, צמא, עצירות שעלולים לגרום ללחץ או אי שקט, למשל), או מתנאים סביבתיים כגון אור, חום, רעש וכו'. במצבים אלו ניתן לטפל בגורם להתנהגות, ולהימנע מהישנותה בעתיד. במצבים כאלו מומלץ לוודא כי האדם בטוח ומוגן. ניתן לנסות להסיח את דעתם, להמתין איתם עד שירגעו או לנסות להרגיעם על ידי אמצעים שונים. מומלץ לתעד סיטואציות חריגות, במטרה לחפש טריגרים אפשריים ולהימנע מהם בעתיד.
עם הזמן והתקדמות המחלה המצב מחמיר עד שהאדם אינו זוכר מהם שלבי האכילה ואף אינו מבין את ההוראה “תאכל בבקשה”. שינויים אלה יצריכו שינויים במזונות עצמם, בהרכבם ובדרכי ההאכלה.
חשוב להיות עירניים בזמן האוכל לבעיות בליעה אפשרויות או לכאבים, עצירות או בעיות בפה שלולים להקשות על האכילה. במקרים אלו חשוב לפנות לרופא/ת המשפחה ולהציע התייעצות עם רופא אף אוזן גרון, קלינאית תקשורת או רופא/ת שיניים.
במצבי דמנציה מתקדמת נחלשים בגוף מנגנוני ההגנה שנלחמים בחיידקים. לאנשים רבים עם דמנציה מתקדמת יש גם בעיות בבליעה ובניקוי הפרשות מהגרון. הדבר יכול לגרום למזון או לרוק "לרדת בצינור הלא נכון" ולהגיע לריאות ולגרום לדלקת ריאות.כן, רוב האנשים עם דמנציה מתקדמת מפתחים זיהומים. זיהום נפוץ נוסף הוא דלקת בדרכי השתן.
אופציות הטיפול העיקריות כוללות טיפול בתסמינים עם או בלי שילוב של אנטיביוטיקה.
את קבלת ההחלטה לגבי טיפול בזיהומים צריכים לחלוק המטפלים העיקריים והצוות הרפואי של המטופל. מאחר שהופעת זיהומים היא עובדה שניתנת לצפייה מראש במצבי דמנציה מתקדמת, מומלץ לדון בגישה המועדפת לטיפול בהם עוד לפני הופעתם.
גישות שנוגעות לקבלת החלטות על טיפול בזיהומים במצבי דמנציה מתקדמת