אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
החמרה במצב המחלה היא הדרגתית ואינדיווידואלית. ייתכן שהאדם יכול לאכול באופן עצמאי אך צריך שיגישו לו לצלחת. לעתים יהיה זקוק לדרבון מילולי בלבד. במצב כזה כדאי להזכיר בפשטות ובאדיבות: “לאכול בבקשה”.
עם הזמן והתקדמות המחלה המצב מחמיר עד שהאדם אינו זוכר מהם שלבי האכילה ואף אינו מבין את ההוראה “תאכל בבקשה”. שינויים אלה יצריכו שינויים במזונות עצמם, בהרכבם ובדרכי ההאכלה.
תרופות: בשלבים המתקדמים של הדמנציה גובר השימוש בתרופות, ומתגברות תופעות הלוואי העלולות לגרום לירידה בעירנות, לחוסר תאבון, לקושי בבליעה. לכל אלה יש השפעה ישירה על האכילה.
שיניים: האדם עם הדמנציה עלול לסבול מבעיות שיניים כמו כל אדם אחר, אולם בשלבים המתקדמים של המחלה הוא יתקשה להביע את עצמו ולהצביע על מקור הבעיה. על כן אבחון הבעיה והטיפול בה יידחו והיא תוחמר עד כדי כך שתגרום לכאבים, לקשיים בלעיסה, לסירוב לאכול, לירידה במשקל, לאי שקט, להסתגרות ולשינויי התנהגות אחרים.
חשוב לבנות עם רופא השיניים תכנית אישית מותאמת לאדם עם הדמנציה, ולשים לב לסימנים כמו שן שבורה או מתנדנדת, תותבות לא מותאמות, פצעים בחלל הפה ובכלל - לכל שינוי התנהגותי המופיע בסמיכות לארוחה או במהלכה ויכול להצביע על בעיות שיניים.
יובש בפה: יובש בפה הוא תופעה שכיחה במחלות כגון סוכרת וכתופעת לוואי של תרופות למיניהן, כמו תרופות נגד לחץ דם גבוה, נגד אלרגיה, נגד דיכאון וכו’. יובש בפה עלול לגרום לקשיים בלעיסה ובבליעה, לפגיעה בשיניים, לפטרת ואפילו לפגוע בדיבור. יש להקפיד לשתות הרבה, לשמור על היגיינת הפה ולפנות להתייעצות עם הרופא המטפל.
בכל מקרה של בעיה יש להפנות את תשומת לבם הרופא/ה המטפל/ת ולהתייעץ עם רופא אף אוזן גרון, קלינאית תקשורת ו/או רופאת/שיניים.
שינויים במצב הקוגניטיבי ושינויים במצב העירנות של אדם עם דמנציה עלולים להתבטא בישנוניות, בירידה בקשר עם הסביבה, בחוסר יכולת של המטופל להביע את עצמו ואת רצונותיו ובחוסר הבנה של סיטואציית האכילה והשלבים הנדרשים.
האדם מדווח על אוכל שנתקע בגרון מחלות חוזרות ונשנות בדרכי הנשימה, כמו דלקת ריאות עליות חום לא מוסברות ירידה ניכרת במשקל שיעול או כחכוח בזמן האכילה ו/או השתייה שינוי או מאמץ בנשימה בזמן בליעה האדם מחזיק את המזון בפה האדם מסרב לאכול האוכל נשאר בפה לאחר הבליעה
סימן אחד או יותר מהסימנים הללו, יכולים להעיד על הפרעת בליעה! יש לפנות ללא דיחוי לרופא המטפל - לבירור ולטיפול מתאים.
עם ההחמרה במצבו של החולה, גדל הצורך בליווי של אדם נוסף לאורך כל היום ולעתים קרובות גם בלילה. בשלב זה נדרש המלווה פעמים רבות לעזור לא רק בהכנת המזון ובארגון הסביבה, אלא גם בפעולת האכילה עצמה.
חשוב לוודא שהאדם עם הדמנציה יהיה עירני ככל האפשר לקראת האוכל. ניתן לדובב ולדבר, להשמיע מוסיקה ועוד.
הקפידו על תנוחה קרובה ככל הניתן לישבה. חשוב במיוחד שהראש יהיה זקוף ולא שמוט לפנים.
שימרו על הרגלי אכילה מסודרים והנעימו את זמן הארוחה על ידי אכילה ליד שולחן, השמעת מוסיקה וכיוב'. הגישו שש ארוחות ביום לפחות. אם האדם עירני דווקא בלילה, כדאי לנצל זאת לארוחה.
אפשרו בחירה בין אכילה עם שיניים תותבות או בלעדיהן, והקפידו שיעזרו במשקפיים ובמכשיר שמיעה גם בזמן האכילה.
ודאו שהפה לח/רטוב לפני תחילת הארוחה בעזרת טיפות מי סוכר או שימוש בנשכן המעודד יצירת רוק ושימור תנועתיות שרירי הפה.
הקפידו על מרקם מזון המתאים למצבו הרפואי הכללי וליכולת הבליעה של האדם.
אין להכריח אדם לאכול או לפתוח את פיו בניגוד לרצונו. חשוב לדבר, לשכנע ולעוד תוך כדי הסברים קצרים וברורים.
חשוב לשמור על קשר עין בזמן הארוחה כדי לעודד תקשורת בין אישית. יש לשים לב לתגובות מילוליות, הבעות פנים ושפת גוף כתגובה למזון. כך ניתן לזהות הנאה, נינוחות, כאב, סבל. לדבר בנועם וברוגע, על מנת להפיג חששות ופחדים.
אפשרו מנוחה בין כף לכף, והזכירו לו לבלוע. אם משתעל תוך כדי הארוחה יש לפנות לרופא/ה המטפל לייעוץ.
חשוב להקפיד על היגיינה ועל ניקיון הפה, לנקות את הפה משאריות מזון ולשטוף את השיניים התותבות (אם יש).
מומלץ להשתמש במברשת רכה ובמשחת שיניים שהאדם אוהב ורגיל אליה.
ניקוי חלל הפה חייב להיעשות בעדינות ובזהירות, כדי לא לגרום להקאה או לפציעה.
יש להימנע מלהשכיב את האדם מיד לאחר הארוחה, על מנת לאפשר למזון להתעכל ולמנוע מצב של כניסת מזון לקנה הנשימה ולריאות.
